גררר. כתבתי פוסט שלם ונתקע המחשב.
את הפוסט אני מקדישה לנערה מקסימה שיצאה למאבק נגד מערכת המשפט, שאין בשפה העברית
מילים חריפות מספיק כדי לתאר את התנהלותה, בכלל, ובעיקר אתמול. הבטחתי לה אתמול שאכתוב
היום על אחותה, כחלק מניסיון להפיץ את הסיפור, בינתיים הוא הגיע לכל כלי תקשורת אפשרי.
את יעל גרינשפן אנחנו מכירים בקהילת חולי הפיברו, גם היא שותפה ל"תענוג".
את הסיפור של אחותה שמענו בשבוע בו קרתה התאונה, כאשר ביקשה יעל שנתפלל עבור אחותה
שתלויה בין חיים למוות, מחוסרת הכרה לאחר שנדרסה על ידי נהג שיכור. אחרי ימים מורטי עצבים
יצאה אחותה מכלל סכנה אך נותרה צמח. יעל התעודדה מהעובדה ש"לפחות היא בחיים".
לפני כמה חודשים סיפרה על שיפור במצבה, שהיא כבר לא צמח, שהיא טיפה מתקשרת ושהמשפחה מנסה
לשמור על אופטימיות זהירה.
אתמול היא העלתה הודעה עם מה שקרה בבית המשפט וביקשה עזרה להפיץ את הסיפור שלה כמה שאפשר,
כדי להגיע לתקשורת הארצית ולעשות מזה הדים.
יעל הובילה מאבק שהתחיל אתמול בפייסבוק ובפתיחת דף עצומה - דין לאשם עליו חתומים כבר 12,577,
ממליצה לקרוא, להתכווץ מעצבים והכי חשוב - לחתום.
היום זו שחר, מחר זו יכולה להיות האחות\בת\בן\אמא\אבא שלכם שבחייהם יזלזלו.
את המאבק היא מנהלת בשם אחותה שחר בת ה13, שנפצעה בצורה אנושה לפני שנה+ כאשר נהג שיכור
עלה על אי תנועה עליו עמדה וחיכתה לרמזור ירוק ודרס אותה ואת חברתה (במצב קל). אתמול בית המשפט
גזר על הפושע, וכן הוא פשוע לכל דבר גזר דין אכזרי ברמת הגיחוך שלו - 1000 שקל קנס ועבודות שירות.
השופטת טענה שהחליטה להקל בעונשו משום שהוא הביע חרטה, התנצל וביקר את הילדה בבית החולים.
אז בואו אני אגיד לכם שזה בולשיט! וגם האב אמר זאת היום אצל רפי רשף. הוא מעולם לא הגיע לבקר אותה,
מעולם לא התקשר, שלח מכתב או פרחים, מעולם לא ניסה להביע חרטה או התנצלות בפני שחר ומשפחתה.
זה הכל שקרים של עורך דינו הממולח, שפשוט מחליא אותי.
שחר נותרה עם פגיעה מוחית, משותקת בכל גופה, מצליחה להזיז מעט אצבעות, מתקשרת על ידי מצמוצים,
לא מדברת ולא אוכלת בכוחות עצמה, אלא על ידי עירוי.
רפי רשף שאל את אביהן של יעל ושחר לדעתו על כך שהשופטת טענה כי לנהג אין עבירות קודמות ולכן צריך
להתחשב בו. איפה ההתחשבות בשחר???
אז הוא ענה יפה - מאבטח הרמטכ"ל, השתכר ערב אחד יתר על המידה ותקף צעירה. גם הוא היה עם גיליון נקי,
עבר מרשים, בחור מוערך ביותר. נו יופי, את המותקפת זה לא צריך לעניין. עבורה הוא 100 אחוז מפלצת.
הוא קיבל 8 שנים בפנים.
גם את שחר ומשפחתה לא מעניין שיש לו גיליון נקי, הפעם אחת הזו שלו, היא 100 אחוז עבור שחר שכבר לא
תלך לבית ספר, ולא תחווה את החיים כמו ילדה רגילה.
רק למקום אחד הוא צריך ללכת - לכלא!
מעניין שהשופטת רצתה לחסוך בכספי משלם המיסים וסגרה עסקת טיעון מזורזת,
אבל על האזרח שזרק נעל על שופטת דווקא לא היה אכפת לבית המשפט להשתמש
בכספי משלמי המיסים ולשלוח אותו ל3 שנים בכלא.
הנה כתבה עם המכתב של יעל.
וכתבה על התאונה עצמה מ2009 בה רואים כמה שיכור הנהג.
אני שמחה שיעל הצליחה, בשלב א' לפחות - להגיע לתקשורת, כי הסיפור שלה הפך לשיחת היום בכל כלי תקשורת אפשרי -
בגלי צה"ל, אצל אורלי וגיא בטלויזיה, דידי הררי דיבר על זה, רפי רשף הרחיב על כך בתוכניתו ב5, וזה היה ברור שזה בסוף
יגיע למהדורה המרכזית והנה, עוד כמה דקות יונית לוי תדבר על זה. אה, וכמובן שזה היה בעיתון מעריב הבוקר,
שלדעתי נתן את הפוש וגלגל את כל העסק ליתר כלי התקשורת.
והכל התחיל אתמול במחאה בפייסבוק.
לצערי לשחר, זה כבר לא יעזור, אבל אני מקווה שאולי איכשהו זה יעיר מישהו שם במערכת הביזיון שנקראת
'מערכת המשפט של ישראל' ושישימו לעונשים המגוחכים האלו סוף.
כתבה על הרגע ששחר התעוררה והחלה בשיקום, דצמבר 2010
ולשחר? אני מאחלת בריאות והמשך שיקום מוצלח.
אבל למי אכפת? העיקר שמי שמקורב לצלחת מקבל יחס טוב.
-5-