למי אכפת?

השבוע התנפצו להן כמה אשליות....

בקשר לסרט שלי:

הייתי כל כך גאה בעצמי, שהנה אני בדרך לעשות משהו בלי עזרה (כספית) מאף אחד.

יש לי כבר 10 בצד, ועוד 3 חודשים לחסוך עוד 3, המחלקה נותנת לכל פרוייקט 2 והופ,

יש לי תקציב של 15 אלף שקל לסרט שלי, בלי שנעזרתי בהורים.

אבל השבוע היו לי כמה שיחות עם כאלה שהפיקו כבר סרטי גמר. שאלתי על תקציבים,

מתי כדאי ללהק וכל מני כאלה. מהר מאוד הבנתי ש15 אלף זה כלום, זה בדיחה עצובה.

רוב הסרטים שהופקו במחזור האחרון התחילו עם 40 אלף.  ואני הייתי בחלק מההפקות האלו,

זה לא שהגישו סושי וקוויאר. זה היה נראה כהפקה ממוצעת. 

אז כבר ספרתי 5-7 אלף של הוצאות שהיו להם ולי לא יהיו - השכרת רכבים, לינה של שבוע

בחיפה או לחלופין פשוט המון נסיעות.

עוד 5 של השכרה של ציוד שאין לי כוונה להשכיר. יש לי איך להשיג הרבה דברים ללא עלות.

אבל זה עדיין אומר שאני צריכה 30. בדיוק כפול ממה שחשבתי. ויש לי 3 חודשים.

זה אומר שאני אצטרך להעזר בהורים שלי. נכון שהרבה חברים שלי מקנאים בי על זה שיש לי ממי

לבקש ושיש להורים לי יכולת לעזור לי, ואני מאוד מעריכה את מה שיש לי. אבל רציתי פעם אחת

בחיים שלי לעשות משהו גדול בכוחות עצמי, בלי לרוץ לאבא ואמא שיסדרו הכל בטלפון אחד לבנק.

את הלימודים שלי אני מממנת. לא לקחתי שקל מההורים. הצלחתי לכסות את שכר הלימוד כל

שנה עם מלגות. ורציתי שגם הסרט יהיה שלי ובכוחות עצמי.

הסיכוי היחיד שיש לי להימנע מלבקש מההורים הוא להצליח לשכנע 2 קרנות לתת לי מלגה מלאה -

13 אלף שקל כל אחת, או כמעט מלאה - 10 אלף.

הקרנות נותנות בין 6 אלף ל13, אם בכלל. ויש לי בעיה.

אני לא ערביה, ואני לא אתיופית ואני לא נכה ואני לא עושה סרט שמאלני ואני לא עושה סרט

על חרדי שמגלה שהוא הומו ואני לא עושה סרט פרו פלשתינאי.

אז למרות שהסרט עוסק בבעיה חברתית, ואני בעצם הראשונה בארץ שנוגעת בנושא - 

הסיכויים שלי לקבל מלגה קלושים.

עוד יומיים יש לי פגישה עם וועדת התסריט, שבמשך 20 דקות יגידו לי 4 חברי וועדה

מה הם חושבים על התסריט שלי.

הפגישה הזו די תכריע אם המחלקה תתמוך בי מול קרנות, וכשיתקשרו מאיזו קרן לשאול אם

הם ממליצים להשקיע בסרט שלי, האם במחלקה יגידו "כן" או "לא".

עוד אשליה שהתנפצה השבוע -

לפני יומיים הוחלט לרדת משלומי שבת. החלום של אחותי תמיד היה ששלומי ישיר לה בחתונתה,

ואני הבטחתי לה שאני אגשים לה אותו.

השבוע דיברנו עם הזמר, והוא גובה 48 אלף שקל ל50 דקות.

בא עם 9 נגנים והכל, אבל 48 אלף.... זה ממש הרבה כסף.

הצלחנו להוריד אותו ל45, אבל וואלה, זה עדיין ה-מ-ו-ן. אבא שלי אמר שהוא מוכן לשים

את הסכום אם אחותי ממש רוצה, אבל היא אמרה לו שזה חסר פרופורציה ושאין שום

הצדקה לשים כל כך הרבה כסף על החלום הזה. מה שנכון נכון.

עם איך שאני מכירה את אבא שלי, הוא בסוף יביא אותו, אחרי שכולנו נחשוב שירד מזה.

זהו.

מחר אני אעלה כמה דברים משנות ה40, לכבוד יום השואה.

-6-