אנשים מבחוץ לא מבינים: "מה, את כותבת בלוג? את 'מהאלה'?" שואלים אותי בנימה מזלזלת. "פששש על מה את כותבת?" "מה, ומישהו בכלל נכנס לראות מה את כותבת?" "למה זה מעניין מישהו מה שאת כותבת?" "איך את מכירה בלוגרים אחרים?" "יש לך זמן לשטויות האלה?" "אולי גם אני צריך לפתוח בלוג, החיים שלי בטוח יעניינו הרבה אחרים"...... אלה רק חלק מהתגובות שאני מקבלת בדרך כלל כשאנשים מגלים שיש לי בלוג, כשבטעות נפלט לי, או לא בטעות.
בלוגרים זה עם, באמת!
יש כל מני סוגים: צעירים, מבוגרים, נשים וגברים, שמאלנים, ימנים, ערבים, יהודים, נוצרים, צברים, עולים חדשים....
כאלה שמתעניינים בפוליטיקה\ מוזיקה\ אוכל\ אופנה\ טכנולוגיה\ תוכניות טלוויזיה שונות\ קולנוע...
או כאלו שמתעניינים בעצמם וכותבים על חייהם מדי פוסט.
יש בלוגרים שחושפים הכל, ויש שנותרים אנונימיים לגמרי.
ויש כמוני - אי שם באמצע....
מה שמשותף לכולם - כולם אוהבים לכתוב, יש כשרוניים יותר ויש פחות.
כולם קוראים אצל אחרים ומגיבים על דברים שמעניינים אותם
לכולם יש קהילת בלוגים קבועים אליהם הם נכנסים
לכולם עולם מושגים שרק בלוגרים מכירים
אני לא יכולה לומר שאני מתחברת לכל הבלוגרים שאני מנויה עליהם או מנויים אצלי, אבל יש בהחלט בלוגרים שהייתי שמחה לפגוש לכוס קפה ולשוחח פנים אל פנים,
יש בלוגרים שמסקרנים אותי,
יש בלוגרים שאני דואגת להם ונלחצת כשהם לא כותבים יותר מכמה ימים,
יש בלוגרים שהדברים שהם כותבים משפיעים עלי מאוד, לטוב ולרע.
יש בלוגרים שהקשר התקדם למיילים\מסנ\פייסבוק\טלפון.
יש בלוגרים שממש נכנסו לי ללב, אחד במידה רבה מדי.
יש בלוגרית שהלכה לעולמה תוך כדי כתיבה ודיווח על מאבקה בסרטן, שממש חשתי תחושת אובדן, למרות שמעולם לא פגשתי אותה, אבל הרגשתי שאני מכירה אותה...
לפעמים יש לי תחושה שהבלוגרים המנויים שלי מכירים אותי טוב יותר מכולם.
לצערי לאחרונה לא ממש היה לי זמן לכתוב, בקושי לישון ולאכול יש לי זמן.
וזה עוד יותר מחזק את הדברים שאני מרגישה וכותבת כאן - אשכרה חסר לי.
חסר לי הלעדכן מה קורה איתי, וחסר לי להתעדכן מה קורה אצל הקבועים שלי,
וכל שבוע שאני לא נכנסת לבלוגיה זה באמת מפריע לי.
מבטיחה לחזור לכתוב באופן קבוע שוב, לפחות עד הטיסה.
-7-
כן... לא משהו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
