למי אכפת?

אומרים ש 30 זה ה20 החדש!

כן, פעם זה עוד ניחם אותי, האמנתי בזה, היום אני מרגישה פתאטית להגיד את זה.

עוד 5 ימים אני מחליפה קידומת.

קשה להאמין

קשה לעכל

פשוט קשה לי עם זה.

ולמה זה כזה ביג דיל "להחליף קידומת"?

למה לא 31? 35? למה דווקא 30 זה כזה אישיו?

אני האחרונה מבין החבורה שמחליפה קידומת, לכולם חגגנו.

כל החגיגות היו קטנות, אף אחד לא ממש רצה לחגוג את יום ההולדת הזה.

אני לא רציתי לעשות כלום, החברים לחצו, אז החלטתי לעשות משהו בקטנה, בבר שעבדתי בו בעבר.

האמת שהיתה לי תוכנית אחת עבור יום ההולדת הזה - ללכת לבר עם החברים הקרובים

ולהוריד 30 צ'ייסרים, (השיא שלי זה 19) זו היתה התוכנית.

בשבוע האחרון חברים שלי מנסים להניא אותי מהרעיון וכנראה שבסוף אוותר על התוכנית המשכרת :-)

תמיד הסתכלתי על גיל 30 כעל משהו גדול, מבוגר. אמצע החיים.

והנה אני שם אוטוטו. מי היה מאמין??????

היו לי הרבה תוכניות לגיל 30.

חשבתי שבגיל הזה כבר תהיה לי קריירה משגשגת, שאני אגשים מחצית מהחלומות שלי

(התוכנית היתה בגיל 30 לרכוש את הפועל באר שבע בזכות קריירת משחק מצליחה בהוליווד).

איכשהו השנים התמסמסו, המחלה שלי לא עזרה ומשכה אותי למטה והרחק מהתוכניות,

אבל איך אומרים הצרפתים - סה לה ווי.

אז מה העניין סביב גיל 30? למה רק בשבוע האחרון הצלחתי להגיד את המספר הזה בקול רם?

למה כולם מגיבים ב "אוווווו" כששומעים שאני מגיעה אליו בקרוב?

ולמה זה כל כך מדכא?

למה אנחנו לא נהנים מהתקדמות הגיל? למה כולם רוצים להישאר צעירים, למה כולם מפחדים מגיל 30?

זה מרגיש כאילו בום! גיל 30 זה כבר רציני, צריכים להתמסד, משפחתית ומקצועית.

"את כבר בת 30, זה לא צחוק".

אני פשוט..... לא יודעת

אני בעיקר עייפה ושבעה, מהכל. אני מוצאת לאחרונה שאין לי כוחות יותר, לא פיזיים ולא נפשיים.

אני לא יודעת אם זה הגיל, שאני כבר לא נמרצת כמו נערה או בחורה בת 20, או שזה משבר גיל 30 המפורסם.

אני רק יודעת שאני לא ממש אוהבת ומרוצה מעצמי לאחרונה.

אני מתחילה להאמין למה שהאחים שלי טענו כל השנים, שאני האכזבה של המשפחה.

בנוסף לדיכאון הגיל החדש, יש את העננה של מלאת 20 שנה למות אחי.

קצת מוזר לארגן באותו שבוע את יום ההולדת 30 שלי, ואת אירוע האזכרה ה20 של אחי.

3 ימים מפרידים בין שני האירועים. "תענוג"

לפחות המתנות בגיל הזה שוות

מתנה ראשונה כבר קיבלתי, מההורים שלי - טלוויזיה לחדר שלי!

אתמול מישהו החמיא לי כשלא האמין לי שאני בת 29, וזה היה כיף! 

אני החלטתי שאני בת 26, וזה מה שאני אגיד לאנשים שאני לא מכירה, ואסחוב את זה כמה שנים.

גיל 30, לא בשבילי, מצטערת.

-8-