אני לא גאון אופנה, אבל כשלמדתי משחק היינו מקבלים מטלות -
להגיע לשיעור כדמות משנות ה20\30\40\50\60\80\90....
אז אני זוכרת מה מאפיין כל עשור פחות או יותר.
אני יודעת ש"רטרו" זה IN ושכמו בדפי ההיסטוריה, גם באופנה,
הכל חוזר - אם זה הבגדים, התסרוקות, האביזרים, הנעליים, תכשיטים,
מכוניות שמעוצבות "כמו פעם", חנויות, מסעדות, רהיטים, תמונות לקיר,
ווילונות, בקיצור, הכל.
"מראה עתיק" לריהוט, "משופשף וישן" בבגדים, "בסגנון שנות ה-"
לתכשיטים ואביזרים, ליין הלבשה...
משלמים יותר על ג'ינס דהוי משופשף וקרוע, משלמים יותר על רהיט
ישן או ב"סגנון ישן".
ולמה לא?
פעם הכל היה יותר טוב, יותר יפה, יותר איכותי. מכשירי חשמל,
רהיטים, רכבים.. הכל החזיק מעמד טוב יותר למשך שנים ולא
התקלקל כל שניה. היום כשמשהו מתקלקל שווה כבר לקנות חדש,
כי הכל באיכות כזו גרועה שלא שווה לתקן.
קידמה?
מי צריך אותה? בשביל מה קידמה טובה אם הכל היה טוב יותר
לפני 50-6 שנה? 80 שנה... נכון, קדמה רפואית זה טוב, אבל פעם
גם היו פחות חולים ופחות מחלות ופחות וירוסים. דברים כמו איידס
וסרטן היו נדירים (למרות שהיו מחלות קטלניות אחרות).
הקידמה עוזרת לנו רפואית, אבל גם היא זו שגרמה לזה, בהרבה מקרים.
אם לא היה את כל הקרינות מכל המכשירים החשמליים, האנטנות,
הפלאפונים.... אם האוזון לא היה נפגע מהחרא שאנחנו מייצרים
והשמש לא היתה כזו קטלנית כמו היום, אז היו פחות חולי סרטן...
היה פחות ריסוס על תוצרת חקלאית, אוויר נקי יותר, שגרת חיים איטית יותר...
חינוך? על הפנים
ערכים? בימינו צריך לחפש את המילה במילון
נוער, "דור העתיד"? גרוע מאי פעם
שנאה ומלחמות? בוערת ועל סף פיצוץ.
קולנוע? ממוחזר, ממוסחר ורדוד.
אומנות? מתרפקת על העבר
משטר? בדיחה עצובה
אלימות? מזכירה את שיקאגו של שנות ה30.
פעם היה פחות. פחות מהכל, אבל מה שהיה, היה טוב, יותר טוב מהיום.
פחות סרטים, פחות אולפנים, פחות שחקנים, פחות אומנים, פחות זמרים,
פחות פוליטיקאים, פחות בתי ספר ואוניברסיטאות, פחות רכבים,
פחות מפעלים, פחות אנשים, פחות מדינות, פחות מוצרי חשמל,
פחות ערוצי טלויזיה, פחות עיתונים, פחות בגדים, פחות....
הפנינים, הנוצות והאביזרים לשיער הם שיא האופנה היום (שנות ה30-40),
ביגוד- של שנות ה40, השיער - 30-40,
יותר ויותר רכבים חדשים ב"מראה של פעם".
אם פעם היה לי קשה למצוא כובעי מגבעת (מתה עליהם), היום יש
כמעט בכל חנות. תמונות ופוסטרים לקישוט הקירות עם לוגואים ישנים,
ותמונות מ"פעם" (מסטיק עלמה, קוקה קולה, חמאה וכו...)
אלילים כמו אלביס, הביטלס, הדורס.
היום כל פוץ שיודע להחזיק מקרופון חושב שהוא זמר.
ענקים כמו וולט דיסני, צ'ארלי צ'פלין, היצ'קוק, טריפו, ברגמן.... אפילו
מרטין סקורסזה שנחשב לגאון קולנועי התקלקל עם ה"קידמה" והיום
עושה סתם סרטים. מתמזג עם הבינוניות. אלה הבמאים שעיצבו את
הקולנוע (לא החלוצים אבל הראשיים במאה האחרונה.)
דורות כבר אין כאלה. יש במאים טובים, את ספילברג, לינץ...
אבל גם בעוד 20 שנה, ימשיכו ללמד על טריפו וברגמן שחרוטים
בדפי ההיסוריה ולא על לינץ או ספילברג.
כל ילד שהחזיק מצלמה פעם בחייו חושב שהוא במאי ויש מלא
סרטים גרועים מדי שנה.
ובקשר לשחקנים - פצ'ינו, דה נירו, סטריפ, סרנדון, הופקינס,
הקמן... הם זן נכחד של שחקנים איכותיים, ברמה הגבוהה ביותר.
כל מתלהב שלקח קורס של חודש, פעם בשבוע חושב שהוא שחקן
ובדורות שבאים אחרי אלו שהזכרתי, מעטים אלו שבעלי כישורי
משחק משכנעים על המסך.
אין אף שחקנית שיכולה לרשת את סטריפ ואף שחקן שיכול להכנס
לנעליים של הופקינס או פצ'ינו ויצליח ללכת.
אומנים? חחחחחח
פה בכלל מצב קשה. מי הגיע לגדולה של מוצארט? או פיקאסו?
וואנגוך? שייקספיר?
פעם מכונת כביסה היתה מחזיקה 10-15 שנה. כנ"ל מדיח, סלון, מגהץ וכולי.
היום? פפחחחח הכל made in china או טיוון. הכל זול ומתקלקל.
הכל בתרבות האינסטנט, כאן ועכשיו. הכל יותר קטן, פחות איכותי ויותר יקר.
פעם היה כבוד, היו ערכים, היה חינוך. היום? מורה צריכה לומר
תודה שהיא יוצאת בחיים מיום לימודים.
פעם היינו מזדעזעים ממקרי אונס, ממתבגרת בהריון, נחרדים ממקרי
אלימות שבוצעו על ידי ילדים.
היום? היום נאנחים ואומרים "עוד אחד..." והוותיקים בינינו אומרים ,
"אחח לאן התדרדרנו שילד בן 12 אונס ילדה בת 5"...
פעם פטריוטיות לא היתה מילה גסה, והיו פוליטיקאים שכן הזיז להם
מה קורה למדינה ולא רק לתחת שלהם ולכיסא שהם יסדרו לו.
פרס הוא היחיד שנותר מאותו זן נכחד של פוליטיקאים.
גם כאלו הפסיקו לייצר. לא שאני חושבת שהוא טלית לבנה,
אבל לא חשוב אם אתה ימין או שמאל, שמעון פרס הוא זן אחר
מקן הצרעות שיש לנו שם בשלטון. הוא מייצג זן נכחד של פוליטיקאים
שעוד עשו דברים בשביל המדינה ולא רק לטובתם. אלו שבנו את הארץ הזו.
"מלח הארץ".... פעם היו פוליטיקאים עם עמוד שדרה ולא חבורת
בכיינים מושחתים כמו היום.
לכל עשור במאה הקודמת היו מאפיינים ברורים, אם זה באופנה,
בתסרוקות, בעולם הבידור, הכל. אפשר להבדיל בין שנות ה20 ל40,
או 50 ל60, או 30 ל80. ונראה כאילו אחרי שנות ה90 הכל התאפס
וכל פעם חוזר אחורה בזמן לעשור שונה ומחזיר לאופנה מה שהיה
באופנה באותו עשור.
השנה שנות ה30 שולטת באקססורייז, 40 בלבוש ושיער,
60-70 במשקפי השמש... זה קצת משתנה משנה לשנה.
מבינים שאין על הישן, ושבעצם פעם ידעו הכי טוב.
תמיד אמרתי שהייתי רוצה להיוולד בשנות ה40, אולי אפילו קודם.
עידן תמימות (יחסי). לא הכל היה שטחי, סינטטי ואינסטינט.
בלימודי קולנוע, אמר לנו מרצה חכם - "כל מה שתעשו, כבר נעשה לפניכם,
לפחות פעמיים. אתם לא תמציאו שום גלגל. כל תסריט שתכתבו כבר קיים,
אולי עם שמות אנשים וערים שונות אבל עלילה זהה".
אז בעצם אנחנו ממחזרים את החיים כל הזמן. כי גם ההיסטוריה חוזרת,
וגם האופנה חוזרת וגם הסרטים.... אז למה לא לצאת מהשבלונה
ולהיות יצרתי קצת?
באיזה עשור הייתם רוצים לחיות?
-4-
שבוע טוב לכולם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
