לחופש נולדה

כשהייתי קטנה היתי טום בוי אמיתית. התנהגתי ונראיתי כמו בן. את אחרי הצהריים שלי נהגתי לבלות בשכונה עם הילדים,אופניים, מחבואים וכל משחקי החוץ השכונתיים. הייתי נעלמת לאמי מידי יום וחוזרת עם חשכה ,חבולה, נסערת ועמוסת חוויות.

חלק נכבד מזמני ביליתי על העצים, פשוט חייתי שם, הייתי אלופת הטיפוס,מומחית לדעת איזה עץ נוח לטיפוס ומיועד לחנונים ואיזה עץ הוא למטפסים קשוחים בלבד- כמוני. הרבה מחברי הטובים ביותר היו דווקא בנים, בנים גדולים ממני, החברים של אחי הגדול ממני בארבע שנים.

היה זה אחר צהריים רגיל למדי ואני שוטטתי לי בשכונה כשאף ילד מעניין לא נקרא בדרכי. כולם נעלמו להם.

פתאום פגשתי את יוסי, יוסי היה חבר של אח שלי, לא מהמעגל הקרוב, חנון כזה. בא לך לטפס על העץ? שאלתי. טוב הוא אמר, משועמם גם הוא. הראתי לו את עץ החנונים, כי לטפס על עץ הקשוחים לא יכל. ישבנו וסתם דיברנו. אני הייתי בת 8 והוא בן 12. את יודעת איך עושים ילדים? הוא שאל פתאום. מה ? שאלתי, היתה לי איזה תאוריה בדויה שאמא שלי סיפרה לי עליה ומיד סיפרתי לו עליה בביטחון.האמנתי בה בכל ליבי. הצחוק שלו כמעט הפיל אותו מהעץ. מה פתאום, הוא צחק, מה זאת השטות הזו.. ואז הוא סיפר לי, את מה שהפך עלי את עולמי לאחר מכן. איך לאשה יש חור מיוחד ואיך הגבר מחדיר את הבולבול לחור הקטנטן הזה ואז נוצרים ילדים מאיזה נוזל מגעיל שמכניס לתוכה.

 ועל מנת להמחיש את הענין קטף ענף ועלה מהעץ, ונעץ בחוזקה את המקל בעלה. מראה המקל החודר את העלה לא תרם לתחושה טובה יותר אצלי. הייתי בהלם. ככה זה? ולמה לא סיפרו לי? וזה בטח נורא נורא כואב, וזה מה שאבא שלי עושה לאמא שלי? גלשתי מהעץ בזריזות בתחושה נוראה.

למזלי, אבא שלי בדיוק הגיע מהעבודה,הוא היה האדם הבא שפגשתי אחרי יוסי. רצתי אליו בבהלה וסיפרתי לו את הסיפור המפחיד שסופר לי זה עתה, מצפה לשמוע שיצחק ויגיד :אוי יוסי הזה , כל כך מלא בדמיון, הרי כבר הסברנו לך פעם ש.. אבל לא, הוא חייך, הושיב אותי על ברכיו ואמר בקול הכי רגוע בעולם: כן, זה נכון, זה מה שעושים, אבל מה שיוסי לא סיפר לך שזה הדבר הכי נפלא בעולם, שזה סימן של אהבה אדירה, ושזה נעים ועושה הרגשה שמימית בגוף, ולכן רוצים כל הזמן לעשות את זה שוב ושוב. זה הפטנט של אלוהים, המשיך ואמר, כדי שלא יכחד הגזע האנושי ואנשים ירצו להמשיך ולעשות ילדים, הוא גרם לזה להיות נעים,הכי כיף שבעולם.

את אבא שלי הערצתי, המילים שלו בעיני היו כחצובת בסלע. רווח לי. בזמן שלאחר מכן הבנתי מה כולם עושים כל הזמן,אמא של מיכל ואבא שלה, אמא של הדס ואבא שלה,אמא של משה ואבא שלו. לא כל כך הבנתי מה עושה אמא של עדה שהיא גרושה ואיך הפטנט של אלוהים עובד עליה.

ואז לקחתי על עצמי את נושא שיעורי המין בשכונה. מצוידת בגיר ,בעלה ובמקל עברתי ילד ילד והסברתי לו את הפטנט של אלוהים.

חוץ מילד אחד, הם לא ידעו, ממש לא ידעו, התפלאתי לראות את מבטי הפליאה וחוסר האמון מתפשטים על פניהם,מיד הייתי מציירת את התהליך על איזה מדרכה קרובה- בולבול ענק נכנס לחור קטנטן  וכמובן מדגימה את הדגמת העלה והמקל.

רבים אמרו שישאלו בבית וחזרו לאחר מכן לשאול עוד ועוד פרטים. נהנתי לראות איך אני הקטנה היא זו שמביאה אליהם את הבשורה הזו, שתשנה את חייהם.

אני חושבת שאחר כך כבר משהו השתנה בחיי, אכלתי מעץ הדעת וההבנה שינתה אותי.

חייבת אני הרבה תודות לאבי החכם שהסביר לי עד כמה הבאת ילדים לעולם מהנה היא. ואכן נוכחתי שצדק. מספר שנים מאוחר יותר כשכבר הייתי נערה יפיפיה וממש ממש לא טום בוי.