לחופש נולדה

אני כבר ערה יומיים רצוף. מרגישה ללא עכבות, מסטולית לגמרי, מרחפת, שרה לעצמי. הייתי חייבת להשלים עבודה אז ישבתי רצוף (כמעט...חוץ מצ'אט קטן) כל הלילה כולו. בבוקר כולם התעוררו חדשים לעוד יום ,אבל אני נולדתי יחד עם הבוקר. נבראתי מחדש עם שחר.

 העיניים מצועפות עכשיו,כמו נמצאת באיזו הזיה,רוצה שיאהבו אותי מאוד,שירקדו איתי את מחול התעתועים. תמיד אמרו לי שאני לא צריכה סמים,רק לילה אחד ללא שינה וזהו..מספיק בשביל לשחרר את שדיי המרקדים.

הגוף שלי ער,נמרץ ,בטירוף. האדרנלין פועם ומציף אותי. יודעת שאחר כך תבוא הצניחה,הגוף לאט לאט יהפוך כבד, העיניים כבדות. לאות כבדה תשתלט עליי. אבל למי אכפת עכשיו, כשאני שרה את מזמוריי לאלוהיי השמש והאור? למי אכפת משהו בכלל בעולם הזה? (בטח לא לי).

(ותסלחו לי שאני מטורפת, באמת).