לחופש נולדה

בחתונה שלי הייתי לבד.

זה לא משנה שהיו שם איזה מאתיים איש.

הייתי לבד.

בתחפושת כלה שעוד מהגן ניסיתי לדמיין איך אראה בה

עם שני הורים נבוכים שלא ממש מבינים על מה המהומה

עם אח שהעדיף להשקיף מרחוק,אל מתחת לעץ

עם המוני אורחים שלא אני הזמנתי

שאכלו אוכל שלא אני שילמתי עליו

ועם בן זוג

שעמדתי לשאת

ולא ידעתי

אם זה נכון.

תמיד בצמתי החיים אני לבד

ככה זה יוצא לי

כשנולד בני

אף אחד לא עמד לידי

מלבד המיילדת

זה לא הפריע לי

להרגיש את השכינה בחדר

כשהחזקתי אותו

זה היה הרגע הבודד ביותר בחיי והיפה ביותר גם כן

היום אביה של חברה שלי נפטר

כל היום אני מודיעה לאנשים

היכן ההלוויה

היכן יושבים שבעה

זה חשוב

שלא תרגיש לבד.

כשאני אמות

אמות לבד

אולי ילדי יזילו עלי דמעה

בטרם ימשיכו הלאה

לחייהם.

אולי.