"ממש כמו אביו הוא סיים בהצטיינות קורס טיס,
בדיוק כמו אביו, חייו נגדעו בהתרסקות"
ynet
נורא. פשוט נורא.
ותחשבו על זה
מה עם האמא?
לא מגיע לה בעל..?
וילד?
וממש לא מגיע לה ששניהם ימותו
ועוד בהתרסקות.
זה פשוט נורא, מה שהמשפחה הזאת עברה.
והעבר חוזר על עצמו, כמו גלגל.
זה לא היה צרך להיות ככה.
ממש לא.
מילא האב,
אבל גם הבן?
לא, אני טועה.
למה האב, ולמה הבן?
הם היו צריכים לחיות עכשיו,
אילן חוזר מהביקור על הירח.
אסף יוצא ממטוס ה-F16 בנחיתה מושלמת
ויהיה טוב.
למה לא?
מה רע בזה?
אני יודעת.
זה טוב מידי.
ואם העולם היה טוב מידי, העולם לא היה.
כי ככה זה בחיים.
קורים דברים טובים,
וקורים דברים רעים.
ואני בטוחה,
ממש בטוחה,
שגם למשפחה הזאת, משפחת רמון,
שכולנו עכשיו משתתפים בצערה,
היו את הרגעים שלה,
את השמחות שלה,
לפני שטרגדיה כזאת היכתה בה.
ואין לי משהו לעשות לגבי זה
ואני לא עוזרת גם עכשיו
ובטח אף אחד לא יקרא את זה
ואני כותבת את זה סתם,
אבל
אני מצטערת בשבילכם
בשביל הסבא והסבתא
ובשביל האמא
ובשביל הדוד והדודה
והבנים והבנות שלהם.
אני כל כך מצטערת