הנה זה..נגמרה חלפה הסערה הקטנה..אז יצא לנו להיפגש ולדבר. לדבר באמת על הכל, ואז הכל התחבר לי. ישבנו שוחחנו והחלטנו איך מתקדמים מפה והלאה, בתקווה לעתיד טוב יותר. יש אהבה, חזקה ביותר, עזה בטירוף, ובשביל זה שנינו נקריב הכל ונתאמץ בשביל הקשר ואחד בשביל השני. חזרתי לא מזמן מתל אביב באתי אליה לבית, זה היה בשלישי, והכל היה חשוך. אמרה לי לבוא למרפסת ולהפתעתי, נרות, ארוחה של סטייק סלמון לצד קוסקוס, וסלט מטבוחה , סלק, ועגבניות שרי. מעולם לא פינקו אותי בצורה כזאת רומנטית. ולאחר מכן, קינוח של בלינצ'ס עם יוגורט פירות יער, וסלט פירות :) הייתי בהלם, והיא התאמצה, ישבנו, הרגשנו הכי שבעולם רק שנינו, והנה, בשבת חוגגים 7 חודשים. איך חולף לו הזמן, איך אני מרגיש שהנה זו האישה שחיפשתי כל חיי ואמרתי לה את זה, והיא גם מרגישה ככה, אבל נעבוד ביחד עוד על הקשר, נתקדם נפרח נזרום, ונגיע לעתיד טוב יותר למען שנינו. אני מבין כמה שהיא יקרה לי מיום ליום, וגם היא. אין יום שלא מתגעגעים אחד לשני, אין יום שלא חושבים האחד על השני, ומבינים, סופסוף מבינים כמה שקשה להגיד ולהודות, שמצאנו את הנשמה התאומה. לפחות ככה אני מרגיש אבל יודע שגם היא.

עדיין צעירה, ואני כבר בקטע שעברתי כמעט הכל, אבל , למרות זאת, איכשהו משלימים אחד את השני, למרות ששנינו עקשנים אבל אני למדתי לוותר. היא גם מוותרת, אבל עדיין בקטע הזה עובדים עובדים ועובדים על הזוגיות. אוהב אותה כמו שלא אהבתי מעולם, ואהבתי הרבה בחיי. נשמה יפה שלי, אתן לך את כל העולם ומעבר, כי את שווה את זה, ואף יותר.

אוהב אותך

קוקי