מחר חוזרים לבצפר. איזה חרא.
לא הערכתי את החופש הזה מספיק, אבל לא רציתי לחזור לבצפר בשום יום בחודשיים האחרונים.
באתי היום כדי לקבל מערכת שעות וברגע שנכנסתי נזכרתי בכמויות השנאה שלי למקום הזה, לא רק ללימודים עצמם. יש שם אנשים כל כך מגעילים ששופטים אותך כל הזמן, אני פשוט שונאת את זה.
אין לי שום ציפיות מהשנה הזאת בניגוד לקודם.
אין לי עם מי לדבר שם. יש לי שם חברים אבל לא מה שהיה קודם. אני מרגישה כל כך טיפשה על זה שניתקתי קשרים עם אנשים ונשארתי לבד. אני לא יודעת איך לחדש קשרים ולא יודעת איך ליצור לקשרים חדשים. לא כדאי להיות אני(למרות שזה משהו שכמעט כל אחד חושב על עצמו).
הכל אפור שם.
כשהייתי שם ראיתי מישהו מהשכבה שלי שאהבתי בשנה שעברה וכל כך קיוויתי לא להיפגש איתו, ודיברתי איתו כאילו הכל רגיל, כי אני טיפשה.. עכשיו אין לי מושג מה אני מרגישה אליו.
בא לי לעבור עיר ולפתוח דף חדש, זה לא קל אבל יהיה שווה.
אין לי מה לכתוב יותר, ליל"ט לכולם ובהצלחה מחר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
