שבועיי שלא נכנסתי לכאן כיי הייתי מוטשת פיזית ונפשית.

הינה האמת האמיתי ביותר שיכולתי לתת- הבלוג הזה והעצות שלנו לא שוות אפס.

הינה עצה טובה, שתפתור את כל הבעיות שלכם- תמצאו את החברים שלכם שאתם באמת מסוגלים לפרוק עליהם את הכל,

ותלמדו לדבר! פאקינג לדבר עם אנשים, והרבה מהבעיות שלכם ייפתרו.

הינה אני כותבת עכשיו הכי חשופה שיש לתגובות הנרגנות שלכם. עלך שבועיים שהנחתי שהשותפות שלי ייעלו בהם פוסט, או ייחשבו על זה?

בינתיים אפילו אין סימן לטיוטה, כנראה אם אני לא עושה אף אחד לא עושה.

ואם אני כבר נחשפת, אז אני רק רציתי שתדעו שאני גם בת אדם, וגם הדס ופ סנדרה בנות אדם וכולנו מדוכאים לפעמים וכרגע אני במצב חרא,

אז אני תוקעת שתיי אוזניות ושמה מוזיקה טובה, כי זה מה שאותי מרגיע.

האמת היא שאנחנו לא פסיכולוגיות, בסך הכל מתבגרות פשוטות שרואות את הדברים מהצד.

אנחנו נותנות לכם השקפת עולם מחוץ לסיטואציה, לא יותר מזה- ולדעתי זו נכות לא לדעת לעשות את זה לבד.

אז אני עוזבת, לא בתירוץ העלוב של 'אתם צריכים ללמוד בעצמכם'- אלא בנטישה כי אני לא במצב להתמודד עם בעיות של אחרים,

ומשאירה לשותפות הנפלאות להמשיך לנהל את הבלוג הזה ולעזור לאלו שעוד לא פיתחו את הכלים להתמודד בעצמם.

בהמון אהבה, אוקה. 3>