סיפורים בהמשכים

אז כן, המשכתי את הסיפור שכתבתי לו פרק ניסיון והחלטתי לקרוא לו רגעים של אושר.

אני יודעת שהזמן שצריך לחכות בין פרק לפרק הוא ארוך אבל אין לי זמן לנשום בלי הלימודים ובלי הבגרויות והמגנים.

אתמול עברתי את הבגרות במתמטיקה של שאלון 005, אחרי כל הבלגן שנע סביב זה. דחו את השאלון בשעה, אח"כ אמרו שאולי ידחו אותו אפילו להיום.

בקיצור כולם היו לחוצים מדי!

בנושא אחר, למרות מה שהצעתם החלטתי להמשיך עם הדמות של קאסי, לא בגלל שאני לא רוצה להקשיב לכם אלא בגלל שאני פשוט מנסה למצוא קו עלילה מעניין וארוך לכל אחת מהדמויות (קאסי/ורוניקה) ועם קאסי הצלחתי למצוא עלילה יותר מעניינת וזורמת. אולי זה בגלל שאני מתחברת יותר אל הדמות שלה. (:

אז אני באמת מקווה שתאהבו ושהעדכון הבא יבוא בקרוב.

XOXO הכותבת.

פרק 2

  קולות ניפוץ הגלים המתחזקים גרמו לחיוכה של קאסי לגדול. היא הסתובבה אל ורוניקה שהלכה לצידה וניקתה את משקפי השמש שלה ואמרה לה, "את לא מאושרת? סוף סוף אנחנו הולכות לים!"

"אני לא מתכוונת להיכנס למים. נובנבר עכשיו והמים התקררו, רק משוגעים יכנסו לים בחודש הזה." אמרה ורוניקה והרימה אל קאסי את מבטה.

"טוב אז כנראה שרק אני ודיאנה נכנס למים" ענתה לה קאסי והעבירה את מבטה אל דיאנה שהלכה בצידה השני וחייכה אליה בהסכמה. "רואה ורוניקה? תלמדי קצת מדיאנה!" אמרה קאסי בלגלוג ציני.

"אולי את תלמדי ממנה שיעור או שניים?" הסתובבה ורוניקה אל קאסי, "בכל זאת.. דיאנה הרי הייתה במערכת יחסים של שנה וחצי, כשאת אפילו לא נכנסת למערכת יחסים אחת!" ורוניקה צעקה וחיוך ציני נמרח על פניה.

החיוך של קאסי ירד מפניה וארשת כעס עלתה במקומו, "את חייבת להעלות את זה בכל פעם שאנחנו מדברות?" שאלה אותה בקול כועס מעט.

קאסי הרגישה את ידה של דיאנה נוגעת בידה שלה והסיטה אליה את מבטה. אל תתרגזי בגללה, אמרה לה דיאנה ללא מילים.

השלושה ירדו אל החוף ופרשו שמיכה גדולה על החול הרך. ורוניקה הורידה במהירות את חולצתה וחפשה בגד ים קטן ואדום. "חשבתי שאת לא נכנסת למים." מלמלה דיאנה בזמן שהוציאה מגבות מתיקה.

"אני לא." ענתה לה ורוניקה וחייכה חיוך אדיש, "אני משתזפת!" אמרה כאילו זה ברור מאליו.

"אבל אין שמש." אמרה קאסי בזמן שורוניקה נשכבה על השמיכה ונאנחה כשחיוך רחב מתוך על שפתיה.

"אז מה? עכשיו דצמבר ואתן נכנסות למים." אמרה ורוניקה והגניבה מבטים לצידה כמחפשת מישהו. מחפשת גברים.

"ורוניקה אנחנו רק מרטיבות את כפות הרגליים ומטיילות קצת על החוף, אנחנו לא הולכות לשחות במים או משהו כזה." אמרה דיאנה וורוניקה החזירה אליה את מבטה.

"טוב, תהנו לכן. אני בינתיים אשתזף לי פה בנחת!" אמרה ומתחה את ידיה.

קאסי ודיאנה החלו להתרחק ממנה באיטיות וכשהיו מספיק רחוק דיאנה פתחה את פיה, "אל תתרגזי עליה קאסי. את מכירה אותה, ככה היא."

קאסי הרימה את כתפיה בייאוש והרימה את מבטה אל דיאנה ששוב החלה לדבר, "אבל למרות זאת, אני לפעמים רוצה לדחוף אותה מצוק גבוה כדי שהיא תשתוק קצת. אני מתכוונת.. לפעמים היא קצת.." אמרה דיאנה והפסיקה כדי לחשוב לרגע על התיאור הנכון.

מעצבנת, חסרת טקט, אגואיסטית. "בלתי נסבלת." אמרה לבסוף קאסי ודיאנה הנהנה בראשה להסכמה.

"טוני באמת לא סובל אותה.." אמרה קאסי ודיאנה הביטה בה בגיחוך. "זו לא הפתעה גדולה, היא לא חביבה אליו במיוחד גם. אבל לפעמים אני מוכנה להישבע שהם מכירים יותר זמן ממה שכולנו חושבים." הרהרה דיאנה בקול וקאסי מיד הפנתה אליה את מלוא תשומת ליבה. "למה את מתכוונת?" שאלה.

"אף פעם לא ראיתי או שמעתי על מקרה ביניהם שהיה יכול לגרום לו להירתע ממנה כל כך. זה נראה כאילו מהתחלה הוא פשוט לא היה יכול לסבול אותה ולאחר מכן גם היא לא יכלה לסבול אותו."הסבירה את עצמה דיאנה.

הן נעמדו בקו החוף שבו המים מגיעים רק בקושי ונתנו למים הקרים לגעת מעט בכפות רגליהן. קאסי חייכה כשגל חזק הגיעה ושטף את כפות רגליהן ודיאנה קיפצה במקומה ורצה אחורה תוך כדי סינון קללות מהירות.

*

  כשהבנות חזרו אל ורוניקה היא כבר התהפכה לשכב על בטנה וקראה ירחון אופנה. היא שאלה אותן איך היה. הן השיבו שהיה בסדר.

דיאנה הוציאה מספר תפוחים ותפוזים מתיקה והבנות התיישבו על קצה השמיכה והחלו לאכול את הפירות בשקט. "התפוזים טעימים, תנסו כמה." אמרה דיאנה וקאסי שלחה את ידה ולקחה תפוז קטן ומתקתק.

"אני לא מבינה איך אתן אוכלות את זה פה. תפוזים כל כך דביקים ואחר כך הידיים שלכן הופכות לדביקות גם ואתן נודעות בחול.." אמרה ורוניקה ומבט נגעל עלה על פניה.

"אם את יודעת לקלף תפוז נורמלי ואת לא אוכלת כמו חזיר אל לא מתלכלכת ולא הופכת לדביקה בכלל. חוץ מזה, אני חושבת שיש פה מספיק מים כדי שנוכל לשטוף את הדביקות מהידיים שלנו." אמרה דיאנה והצביעה אל הים.

"אבל אלו מי ים, זה לא באמת מנ-" החלה ורוניקה לומר אך עצרה כשקמה בהפתעה והביטה בשני בחורים שהתקרבו אליהן. "אני לא מאמינה!" אמרה ורוניקה, "הנה מופיע לו הבחור שלא התקשר! איזה צירוף מקרים!" הוסיפה ורוניקה והתקרבה אל אחד מהבחורים שחייך אליה במבוכה והביט בחברו.

קאסי גם זיהתה את הבחור אליו ורוניקה התקרבה. זה היה הבחור שהגיע לפני שבוע לפיצרייה בזמן שהיא, ורוניקה וטוני נפלו לויכוח. זה היה ג'ק.

"זה ג'ון, נכון?" שאלה ורוניקה את ג'ק והוא צחק ותיקן אותה, "ג'ק".

"נכון, ג'ק! ובכן בין אם אתה זוכר ובין אם לא, אני ורוניקה." אמרה וחייכה אליו את אחד מחיוכיה המסתוריים שהמיסו את רוב הגברים שראו אותו.

"אם שניכם הצגתם את עצמכם אני אציג גם את עצמי. אני אוון." אמר וחייך אל ורוניקה שהעבירה בו את מבטה ופניה התקררו מעט.

קאסי הבחינה בכך שג'ק היה מעט גבוה יותר מאוון וגוון שיערו חום כהה שגובל לשחור לעומת שיערו הדבשי של אוון.

"אלה חברותיי, קאסי ודיאנה." אמרה ורוניקה והבנות חייכו לשלום לג'ק ולאוון.

"את גם עובדת בפיצרייה, נכון?" שאל ג'ק את קאסי שהשיבה בחיוב, "את זו שהבהרת לי את זה שאנשים רבים לפעמים." הוסיף בטון צוחק, לא בנזיפה. קאסי הסמיקה והשפילה את מבטה, "מצטערת על זה." אמרה וג'ק הניד בראשו וחייך. "אני פשוט צוחק." אמר.

שתיקה קצרה נפלה בין החמישה ודיאנה סרקה במהירות את כולם. "אז.." אמרה והביטה סביבה, "מישהו רוצה תפוז?" שאלה כשעיניה נחו על התפוז הקטן שהחזיקה קאסי.

*

  "אז מה עשיתן בים בתחילת חודש נובמבר?" שאל אוון ושלח חיוך קטן אל קאסי שמיהרה להסיט את מבטה ולתקוע אותו ברצפת האספלט.

"באנו לטייל קצת בחוף ולנוח." ענתה דיאנה ואספה את שיערה הג'ינג'י לפקעת גדולה. על פניה נגלו נמשים רבים מתחת לעיניה החומות הבהירות. קאסי שלחה מבט הצידה, לכיוון ורוניקה וג'ק שנמצאו במרחק מה מהחבורה. ורוניקה כרכה את ידה זרועה וחייכה כשהביטה בו.

כשמבטה התלכד עם מבטו של ג'ק היא הסיטה את ראשה אל אוון שניסה לספר בדיחות לדיאנה שהגיבה אליהן באדישות ואף לא ניסתה להראות שהן משעשעות.

"שלושה אנשים יושבים במונית, פתאום כולם מריחים ריח נוראי ואחד מהם אומר בבושה: ידעתי שלא הייתי צריך לאכול את הנקניקייה החריפה הזו!" אמר אוון לאחר רצף של בדיחות וקאסי חייכה. "זה נחמד." אמרה בשקט רק כדי שביטחונו העצמי של אוון יתאחה לאחר שדיאנה דאגה לרסק אותו לחתיכות קטנות.

"נראה שפה אני אעזוב אתכם!" אמרה דיאנה בהקלה כשעברו מתחת לביתה וחיבקה את קאסי חיבוק קטן לפרידה. ג'ק וורוניקה נופפו אליה לשלום והלכו מספר צעדים מאחורי קאסי ואוון – ששתק למשך מספר רגעים.

לאחר שניות אחדות, כרך אוון את זרועו מעל כתפיה של קאסי ושאל אותה, "תגידי לי, קאסי זה כינוי של קסנדרה?"

"לא.." ענתה קאסי באי נוחות ובחוסר ביטחון מידו של אוון הכרוכה סביבה. כל שרצתה היה שאוון יעזוב אותה לרגע אך הוא לא הראה שום סימני הרפיה.

"הו אוון!" קראה לפתע ורוניקה והורידה את זרועו מכתפה של קאסי, "את הרי לא יודע שקאסי שלנו לא רגילה למחוות חיבה כאלו, במיוחד לא בפגישה הראשונה. היא הרי בסך הכל ילדה תמימה." חייכה ורוניקה אל קאסי שרצתה מצד אחד להרוג אותה על מה שאמרה אך גם הודתה לה ששחררה אותה מאחיזתו של אוון.

"למה את מתכוונת?" שאל אוון כשג'ק השיג את השלושה והלך בשקט לצידה של קאסי הנבוכה.

"קאסי אף פעם לא הייתה במערכת יחסים. אני מתכוונת, אפילו לא פעם אחת קטנה! היא ממש תמימה וטהורה!" אמרה ורוניקה והביטה בחיוך אל קאסי שרצתה לקבור את עצמה באדמה לאחר שהבחינה במבטו המופתע של אוון.

לאחר מספר דקות של שיחה על מערכות יחסים והפעמים הראשונות, שהתנהלה בעיקר על ידי אוון וורוניקה, שניהם נעצרו. "אני גרה בצד ההוא." אמרה ורוניקה והצביעה אל אחד מהרחובות הקטנים שיצאו מהרחוב, "תלווה אותי ג'ק?".

"גם אני גר קרוב לשם, נוכל ללכת יחד ולהמשיך את השיחה בינינו!" אמר אוון בהתלהבות אך ורוניקה התעלמה ממנו לחלוטין.

"לאיזה כיוון את הולכת?" שאל ג'ק את קאסי. "אני ממשיכה ללכת ישר, הבית שלי לא רחוק מפה, תלכו עם ורוניקה." אמרה קאסי בשקט וורוניקה חייכה אל ג'ק.

"אם לומר את האמת, אני ממילא צריך ללכת ישר מפה." אמר ג'ק וורוניקה הביטה בו במבט מאוכזב.

"בסדר.." סיננה בשקט והביטה באוון שחייך אליה, "אבל תבטיח להתקשר או לבוא אל הפיצרייה בהזדמנות אחר הצהריים. בבוקר אני לומדת." אמרה ונשקה ללחיו של ג'ק שהנהן בהסכמה ונופף לה ולאוון לשלום.

"אתה באמת לא חייב ללוות אותי. אני גרה במרחק של כמה דקות הליכה מפה, זה בסדר." אמרה קאסי בשקט וג'ק חייך אליה והניד בראשו. "זה בסדר, כמו שאמרתי, כך או כך אני ממשיך ישר." אמר והיא השפילה את מבטה.

"אני רואה שהשלמתן ביניכן." אמר לאחר מספר רגעי שתיקה וקאסי הנהנה באיטיות והביטה בבניינים שעברו על פניהם. "אני מבין שאת הטיפוס השקט יותר." הוסיף וקאסי הסיטה אליו את מבטה.

"למה אתה מתכוון?" שאלה אותו בבלבול ובמבוכה והוא ענה, "ובכן, ורוניקה היא הטיפוס הדומיננטי שמדבר הכי הרבה, דיאנה היא הטיפוס האדיש מעט שיכול לגרום לאנשים שהוא רוצה שיתרחקו להתרחק, ואת. את הטיפוס השקט יותר, זה שלא מרבה למשוך אליו את כל תשומת הלב."

"אז זה טוב או רע?" שאלה אותו בחיוך והוא השיב לה חיוך קטן. "זה כבר מוחלט על פי דעתו של כל אחד. אני באופן אישי לא רואה בזה משהו רע, אני מתאר לעצמי שאת לא תמיד שקטה כל כך." אמר לה.

"רק כשאני עם אנשים שאני לא מכירה וורוניקה איתי, היא לא בדיוק נותנת הזדמנות לדבר." אמרה קאסי והשפילה את מבטה אל המדרכה.

"טוב, הבניין שלי הוא בסוף הרחוב הזה אז אני אפנה." הצביעה קאסי אל שדרה קטנה שהובילה לרחוב המקביל לרחוב שהם הלכו בו כרגע.

"בסדר." אמר ג'ק ועצר לצידה. "היה נעים להכיר, קאסי.." אמר והיא חייכה אליו והנהנה בהסכמה.

"תגידי רגע," עצר אותה לפני שפנתה אל השדרה, "קאסי, זה קיצור של קסנדרה?" שאל אותה וגיחך.

"לא.." ענתה לו וחייכה, "זה פשוט קאסי."

"אני מתאר לעצמי שהרבה שואלים אותך את השאלה הזו." אמר וקאסי הנהנה, "אין לך מושג כמה." ענתה לו.

הם עמדו זה מול זו לרגע נוסף וקאסי התרחקה ממנו מעט. "אז נתראה, קאסי." אמר ג'ק וחייך אליה.

"נתראה." ענתה לו והביטה בו כשהתרחק ממנה.

רק כשהוא כבר נעלם משדה ראייתה, רק אז לקחה נשימה עמוקה ונאנחה והחלה ללכת אל כיוון ביתה.