לחיות את החיים |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2009
 אבא
אבא,
יש כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה שתדע.
אבא,
יש כל כך הרבה רגעים יפים בחיי שפיספסת.
אני לא מבינה איך אדם יכול לפספס רגעים כל כל חשובים בחיי ביתו.
את הצעד הראשון שלי,
את החיוך הראשון שלי,
את המילה הראשונה שאמרתי בחיי,
את היום הראשון שלי בכיתה א'.
את חוויות הילדות הכי מדהימות שלי לא זכית לראות.
את היום הראשון בחטיבת הביניים,
את היום הראשון בתיכון,
את ההתרגשות לפני הבגרות הראשונה,
את ההתרגשות באהבה הראשונה שלי!
את ההתרגשות לפני הטסט שלי,
את הלחץ לפני הצו הראשון...
את חוויות גיל ההתבגרות הכי מרגשות שלי לא זכית לראות.
17 ימי הולדת בחיי לא זכיתי לשמוע ממך "מזל טוב" .
כל כך הייתי רוצה שתחזק אותי,
כל כך חסר לי מישהו שינחה אותי ויעזור לי בצורה חזקה יותר!
היית רוצה שתאמין בי,שתראה לי טיפה של אכפתיות,
כי בן אדם נורמלי,עם ערכים,חום,אהבה ולב טוב,
לא היה מפספס כל כך הרבה רגעים בחיי ביתו.
אבל אתה,לא רק שפיספסת,לא רצית בכלל לראות או לדעת,
לא עניין אותך מעצם קיומי,וגם עכשיו לא מעניין,וכנראה שגם לא יעניין.
אני לא מסוגלת להבין איך? איך לא אכפת לך שיש לך בת?
למה האגו המנופח שלך משתלט עלייך?
17 שנה מחיי פיספסת לראות,ההפסד הוא שלך.
אבא,
הפצע הגדול בליבי,שנוצר בגללך,
לעולם לא יגליד.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
