They say let him love you.

And you are struggling in a field of dead flowers, facing your self. You think the water is still streaming through you, you do not know that it was stopped years ago. You’ve built a wall of heavy bricks, and now you are dying of drought. But when you are with him, you are drowning in him; in his eyes of sky, in his words of heaven, in his embrace of care. You are drowning in the ocean of your mutual light. So, why would not you let him into you? To water your withered fields of the soul, those which were set up on fire brutally. He has water. He has the potion of life in his heart. He will help you spread your wings, and open the sky for you, to show you where the sun is hiding in the rainy days.

מאז שכתבתי את זה עבר הרבה זמן. אולי חצי שנה ואולי פחות. עוד מעט ואנחנו 10 חודשים יחד :) אוהבים המון ומחזקים אחד את השני. הוא בצבא ואני בבית. ואז הוא בבית וגם אני, בבית שלו, ואני בזרועותיו והוא אוהב אותי, את כולי, מבפנים ומבחוץ. ואנחנו עושים אהבה, ואני אוהבת אותו. ואז הוא בצבא, ואני שוב בבית, שלי. וחוזר חלילה.

כואב המרחק אבל יש לנו את הכוח לגבור על מכשולים. אלוהים לא מציב בפנינו מכשולים אותם אין ביכולתינו לעבור.

אוהפת המון:)

Inka.