מסגרת

מציאות

חיים 

ישראל 

תנאים אחרים 

ללמוד מחדש את המידל איסט,להבין יותר לעומק את פשר פיסת האדמה הזו על העולם,להסתכל מבחוץ ולהרגיש בפנים 

להשוות,להתגעגע,להצטער,להודות ולשמוח 

אני לא רוצה להבלע לצורת חשיבה מתמסכנת או לא מסופקת או מתפשרת 

מצד אחד המקום הזה שאנחנו חיים בו מרתק ומסעיר ובית ומצד שני אני מתמלאת כאן בגועל כל כך בקלות ומרגישה לפעמים שאני כל כך במקום אחר בראש שלי ובמי שאני

אני לא רוצה שהחיים שלי יהיו מאבק מתפשר ואני מחפשת עניין ודרך מספקת לצעוד בה 

לא רוצה להסתכל אחורה ולהרגיש שוויתרתי או החמצתי או לא מספיק ניצלתי והתמסרתי לתשוקות ולאהבות שלי,למרות שלפעמים הן סותרות אחת את השניה 

אין לי עדיין איזושהיא שגרה,קניתי וויד במאות שקלים,נסעתי במכונית לחברים במאות שקלים,והיום אני הולכת להתאמן גם כן בעוד כמה מאות

רציתי לקנות לפ לילה (אחד,צנוע) בצימר ליומולדת שלו ומדובר גם כאן בכמה מאות שקלים,רק ללילה עצמו. 

עוד לא מצאתי עבודה,כי אין כלום איפה שההורים שלי גרים ואני גרה אצלם לבנתיים,רחוק ממקומות שבהם נראה כי יש התרחשות,תל אביב או ג'רוז,אפילו חיפה.. 

אני אנסה להתקבל השנה ונראה אם זה יכול להצליח,אני חושבת שהכי טוב בשבילי עכשיו זה למצוא עיסוק וחברים ובית. 

אחד הדברים שאני הכי רוצה זה לגור עם פ אבל הוא ממש הסתדר בבית שלו ומצא עבודה שהוא ממש אוהב ואני בכלל רוצה ללמוד בג'רוז 

כואב לי על המחשבות ועל המציאות הזו בכל פעם שאני מדמיינת אותה ומבאס אותי,אני רוצה לקום איתו בבוקר ובא לי שהוא יהיה שמה איתי 

הוא ממלא את הלב שלי והנשמה שלי בשקיעה בזריחה בפרחים ובהרים ואני כל כך אוהבת ונהנת להיות בחברתו 

בנינו והשקענו עד עכשיו בקשר ובמבט לאחור אני מבינה כמה שההשקעה הייתה פעילה וכמה שהיה אכפת לנו אחד מהשני וכמה גם שהתקדמנו ופיתחנו אחד את השנייה ולמדנו לסמוך אחד על השנייה באמת. ולשחרר ולהבין ולהתמודד עם המקומות הכואבים והמפחידים של אהבה,שאני מניחה שכשהיא כל כך חזקה ימשיכו ללוות אותה גם... זה תלוי רק בנו מה הולך לקרות,אבל בגיל שלנו אף אחד לא יכול לוותר על החלום או על מה שהוא מנסה להיות בעולם הזה בשביל עצמו. 

אחד הדברים שהיו דיי ברורים מההתחלה זה שאם אחד לא מאושר אז גם השני לא. 

אני אוהבת אותו כל כך,והייתי רוצה לעשות כל כך הרבה דברים בשבילו,גם אחרי שלל תקופות וזמנים אני כל יום אוהבת את הבן אדם הזה יותר ומשתוקקת לנוכחות ולמבט שלו,כל המהות שלי מתרככת ומרגישה הגיונית ובמקום בנוכחות ובהקשבה שלו,בליטוף,בצחוק,בחיבוק... 

מוצאת את עצמי שוב ושוב כותבת כמה אני אוהבת אותך,כמה אתה הכל,וכמה אני משתוקקת לעתיד איתך ושתשאר בחיים שלי...

אני יודעת שעולם בלעדייך יהיה ריק ומאתגר ואיתך אני מרגישה בלתי מנוצחת 

בא לי להגיד שאני אעשה הכל בשבילנו,ואני באמת אעשה כל מה שאני יכולה.

יש אנשים שאומרים שיש תחליף לכל אחד אבל אני ממש לא משוכנעת בהשארה הזו...

אתה מיוחד ורגיש ומצחיק ואתה באמת אבן נדירה,קלף מנצח,פלא שמימי. 

העולם והעתיד נראים לי מסתוריים מתמיד ואני רוצה רק לחפש את הגל שלי ולעלות עליו,להפוך אותו למדהים ולחוות את החיים האלה באומץ ובחיות,אני לא רוצה לבזבז את הזמן המועט הזה שיש לי כאן,אני רוצה לראות את הכל,לכתוב את הכל,להרגיש שיש לי מקום,שזה משהו כל כך בסיסי ואנושי שכל אחד צריך ומחפש,ונראה לי גם עיקר של מה שאדם בעצם צריך בשביל חיי שגרה - מקום טוב משלו,עם אנשים טובים ואהובים...