היי :)
מזמן לא עשיתי פוסט שהוא באמת נורמלי אז באמת הגיע הזמן חחח...
מתחילת החופש עבר עליי המון אילת,מוזאון השעווה, NON STOP MUSIC שזאת הייתה החוויה הכי גדולה שהייתה לי בחיים.
נתניה המון תל-אביב, טיול מחנאות, סבא וסבתא שלי, אצל אבא שלי, פגישות עם חברות לפעמים, שופינג, מסיבות , צחוקים .
וזהו החופש מסתיים ביום שלישי הקרוב. וזה אחד מהחופשים הכי כייפים שהיו לי.
עכשיו שמסתכלים על זה באמת עשיתי הרבה דברים בחופש, ולמרות שהיו ימים שישבתי בבית ולא עשיתי כלום (כמו עכשיו) חחח...
ועכשיו באמת אני צריכה לדעת שאני עולה לכיתה י' ואני צריכה לעשות התחלה חדשה ולהשקיע , אני מתחילה ללמוד אומנות יש לי בגרויות , אז באמת צריך לשים יותר לב.
ואולי באמת ייצטרפו לשכבה שלי ילדים נחמדים. ואני באמת מקווה שכך יהיה.
וגם אני נמצאת בכיתה מושלמת שכל החברות שלי נמצאות שם חוץ מאלו שבמופת. ובהחלט הולכת להיות לי אחלה שנה.
בזמן האחרון אפשר להגיד שבוע שעבר חחח.. חשבתי שאולי סוף סוף זה נגמר אולי בתור מתנה לתחילת השנה זה ייפסק המחלה הסתומה הזאת , אבל כמובן עם המזל שלי זה חייב לחזור דווקא שבוע לפני תחילת הלימודים (מי שרוצה לדעת על מה אני מדברת יחזור הרבה פוסטים קודם )
כל כך ביאס אותי כל הרחמים שחשו כלפיי בגלל שזה קרה לי שוב , זה לא נפסק והגעתי גם למסקנה שזה לא ייפסק לעולם אני יתקע עם המחלה המפגרת הזאת למשך כל החיים שלי. ואני לא יוכל לחיות נורמלי לא ללכת לכל מיני סוגי מסיבות, לא בטוח שאני יוכל לקבל רישיון נהיגה, ללכת לצבא,ולא בטוח שאני יוכלל לחיות זאת לא מחלה של מוות וטוב שכך אבל בתור מילת ביטוי אבל כל הדברים שאני הכי אוהבת לעשות אני לא יכולה לעשות בגלל המחלה המטומטמת הזאת הייתי עושה הכול כדי שהיא תיפסק כבר, נמאס לי לקחת עד 4 כדורים ביום זה כל כך מעצבן והטעם המר והמגעיל שלהם. ואחרי שקורה לי התקף כי ככה נוהגים לכנות את מה שקורה לי שזאת אחת המילים הכי שנואות עליי אני מעדיפה להשתמש בזה בתור עילפון או משהו כזה אבל התקף זאת המילה הכי נוראית שקיימת ואני שונאת אותה . ביום חמישי האחרון ה"התקף" הזה קרה לי אחרי ששנתיים לא היה לי כלום אבל כמובן מתנה לסיום החופש להתעלף ולחוות את כל הדברים האלו בזמן ההתעלפות ויש עוד כמה דברים שקורים לי בזמן העיטלפות אבל קשה לי מאוד לתאר אותם אז אולי בכל זאת כדאי שאני ישתמש במילה הנוראית הזאת שאני כל כך שונאת "התקף", והמבטי רחמים שאני מקבל לאחר שהדברים האלו קורים לי פתאום אני הופכת להיות מקובלת בקרב בני המשפחה לפחות כולם רוצים לדבר איתי ולא שיש לי בעיה עם זה בכלל לא זה כיף להרגיש נאהבת ושאכפת להם ממני אבל למה זאת חייבת להיות הסיבה, אני יודעת שאני הכול בישבילם והם אוהבים אותי ותמיד יהיה להם אכפת להם ממני אבל פשוט אני לא יכולה לסבול את המבטי הרחמים המזוינים האלו!!!
וזה אמור להיוות פוסט אופטימי אז אין לי מושג איך נכנסתי לנושא הזה.
אבל חוץ מהחלק הזה זה היה חופש באמת מדהים. נהניתי בו אבל החוויה שבאמת אי אפשר לשכוח אותה היא נון סטופ מיזיק זאת חוויה שאי אפשר לתאר אותה בכלל פרץ האנרגיה שהיה לי שם זה פשוט לא הגיוני המלחמות מים שאירעו בקהל היה כל כך כיף ומצחיק.
וואו היה כל כך מדהים ,היה מושלם מדהים זאת לא מילה בכלל למה שהלך שם.
ואילת גם כן היה ממש כיף . וכפר גלעדי שזה אחד מהמקומות הכי יפים בארץ והילדים המושלמים שם.
וחולון ופשוט החופש הזה היה אחד מהחופשים הכי טובים שהיו לי .
ובנוסף עוד 9 ימים יומולדתתתתתתתתתתת D:D:D:D: דבר שאני מחכה לו כל השנה.
והטיול מחנאות היה גם כן מאוד כיף למרות שאני הטיפוס שבדרך כלל בוחר לישון במיטה נוחה עם מזגן ולא באוהל, אבל זאת הייתה חוויה שלא שוחכים היינו בחות אל-גור והיה שם קנגרו וקואלות והיה כל כך מגניב.
בקיצר היה חופש מדהים.
אני עכשיו ישים תמונות וימישיך יותר מאוחר כי אני צריכה ללכת
זהו לבנתיים
שיהיה לכולם שנת לימודים מוצלחת ופורייה.
ושתהנו
אוהבת אתכם המון
ספיר
תגיבוו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
הייתי בנון סטופ מיוזיק ביום הראשון של זה ביקשתי מתנה ליומולדת .
