דווקא היא.. דווקא זאת שהיא לא אוהבת מרחיקה אותי ממנה.. היא צריכה אותי יותר קרוב אבל זה לא משנה אני לא יכולה להיות איתה יותר קרובה.. אין זה לא הולך וזה לא ילך גם.. קורה שני אנשים שלא מתאימים הכי בשביל ידידים אולי אבל ליותר מזה מלחתחילה אני יכולה להודות שזה לא ילך והיא ניסתה ולא דחיתי אותה.. אבל אין זה דיי אבוד היא מה שהיא אני מה שאני וכנראה שביחד זה לא מסתדר..
לא רוצה להתרחק ממנה לא רוצה והיא גם לא תצליח לעשות את זה לא משנה מה אני אחשוב אני לא אתרחק ממנה..
נכון יש את המשפט אם אין אני לי מי לי.. זה משפט נכון מאוד אפילו! לעולם שלנו פשוט אם כולנו היינו קצת יותר מתחשבים באחרים אולי העולם שלנו לא היה כזה לא היה קיים המשפט הזה שאומר בעצם אם אני לא אדאג לעצמי מי ידאג לי.. וכן אני מאמינה שכולם בטח חוו את ההאכזבה הזו שברגע שהכי קשה לך את מגלה שאין לך מי שיקשיב לך מי שיהיה איתך ואז באותה תקופה רעה את לבד ואז את חוזרת למוטב הכל שוב בסדר אבל אין לך אפילו את השקר הזה להאמין בו שאולי הפעם באמת התחברת למישי הנכונה הזו שכן תהיה איתך בזמן הקשה הזה.. ואז מכירה אותה בסוף אתן מתחברות והכל טוב ויפה.. יופי ובסוף את מגלה שהיא תהיה איתך אם יהיה לך רע אבל.. *תמיד חייב להיות אבל לא?!* היא לא באמת מכירה אותך מספיק כדי לדעת אם באמת את מרגישה רע או לא.. גם כשהיא תשמע אותך בטלפון עם קול של בכי היא לא תבין שקרה משו היא תניח שאת עייפה ולא תשאל מה קרה.. כן זה קורה וכנראה שהיא מוכנה להיות איתך כשרע לך אבל היא לא קשובה לך מספיק כדי לדעת מתי זה קורה באמת..
אז כן המשפט הזה באמת נכון אין מה להגיד.. אם אין אני לי מי לי
ואז שוב הגלגל חוזר על עצמו.. המצב שלך לא משו היא לא מגלה את זה את מתאכזבת "נפרדת" ממנה שוב לבד מחפשת מישי חדשה מאמינה בשקר המטורף הזה שהיא תמיד תהיה כאן לצידך ..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
