אני עוברת על הבלוג הזה
זה כל כך מגוחך ובכל זאת מדכא
כל פעם אני חוזרת
כל פעם זה לא מצליח
מה קורה לי?
למה אני לא יכולה להיות עקבית?
כאילו כל מה שאני יכולה
זה להפחית בארוחות ליום אחד
ולשכוח מזה בשאר השבוע
ואני עוברת על הבלוגים שלכם
וזה אותו ייאוש
ואותו כעס עצמי
על "אכלתי שוב"
"בלסתי"
"אני צריכה להסיח את דעתי מהאוכל"
"אני אפסיק לאכול ולכולם יהיה יותר טוב"
זה בכל מקום
וזו טעות גמורה
זה בסדר גמור לאכול
זה אפילו מצויין וזה בריא
ואני כל כך מצטערת
כי זה עושה לי רע
זה לא בריא בכלל
אני דואגת לכולכם
מאיך שאתם מתוסכלים מעצמכם
ומדברים ככה על הגוף שלכם
מרעיבים את עצמכם
מרגישים את הצורך להקיא הכל
ובכל זאת
אני עדיין רוצה להמשיך ולחזור ולנסות
אי אפשר להניח לזה
יש לי מטרות שתכננתי כבר מזמן
זה עניין של שנים
זה באמת עושה לי רע
אבל אני גם באמת לא יכולה לעזוב את זה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
