דפ"ר 80, קב"א 55, מרוצה.
מקווה ששנה הבאה אני אנסה ללכת לקורס טיס, למה? כי ממש בא לי זאת האמת (כן זה קשה, בלתי אפשרי, מי אמר שאני רוצה קבע בכלל, אבל פשוט בא לי לנסות מממש).
מקווה שלא יכולים להוריד פתאום.
לפעמים אני לא יכולה לעשות יותר ממה שאני עושה, אני רק יכולה לקוות אפילו להתפלל שיהיה טוב, יותר נכון... שיהיה מה שאני רוצה שיהיה.
כי טוב יהיה בסופו של דבר, השאלה איך הדרך לשם...
כי לפעמים קצת קשה לי הדרך הזו, אני מותשת ושברירית, פגיעה כזאת, שונאת היות חלשה.
אני באמת לא רוצה שדברים מסוימים יקרו, זה גדול עלי , אין לי כוח לזה, אין לי עצבים להתמודד עם זה..
אז ה' אנ מבקשת תשמור עלי שה לא יקרה, נכון שזה שטיות אבל לא נותר לי כבר מה לעשות...
אני יודעת שאני אוכל להתמודד עם זה ולמי אכפת מה כולם חושבים ואומרים אבל אני לא מכונה לזה אין לי כוח, ואתה יודע שהשתפרתי, אבל בקצב שלי...
בבקשה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
