עוד מעט, עוד פחות מיומיים אני חוזרת לשם.
לשנתי האחרונה במסגרת 12 שנות הלימוד שלי במערכת.
עברתי רגעים לא קלים, רגעים של בדידות, רגעים של לחץ וחרדה, רגעים של אכזבה...
אבל עברתי גם הרבה רגעים של שמחה, רגעים של אושר, רגעים של הצלחה וסיפוק...
השנה זאת? בטוח לא תהייה קלה, אבל אני מתכוונת לעמוד בה בגבורה, כמו שעמדתי 11 שנה במערכת, בכבוד רב.
אני חדורת מוטיבציה להמשיך להגיע לתוצאות כמו שאני אוהבת ושכל הדלתות יהיו פתוחות בפניי.
כל פעם שיקרה משהו שלא מוצא חן בעייני, עקב היותי בוגרת יותר, אני פשוט אעשה חיוך חמוץ ואמשיך הלאה, אני כבר מספיק חזקה ומנוסה.
כל פעם שאני ארגיש שאין לי כוחות, אני אזכר איך עברתי ככה כבר 11 שנה ואזכור שזה היום ה123 (למשל) האחרון שבו אני לומדת במערכת החינוך.
מה אני מרגישה? אני אשמח לפגוש כמה אנשים שלא ראיתי מלא זמן, שבאמת חסרים לי ואני באמת מתגעגעת. יש אנשים שפחות אבל גם להם אשתדל לזרוק איזה חיוך והיי, כי אני בוגרת יותר..? אני עומדת לראות גם אותו שלא ראיתי כל הזמן הזה... יכול להיות שאני אגלה משהו כואב... אבל אני בוגרת מספיק להתמודד. יכול להיות שפתום הוא שכח ממני.. אבל אני מספיק בוגרת. יכול להיות שהשנה יקרה משהו אבל רוב הסיכויים שלא ואז סוף סוף הוא יצא מהחיים שלי, או שהוא יצא כבר עכשיו.
איך היה החופש? לא רע. היה רגעים שממש נהנתי, ואלא שפחות? עברו.
אז עוד יומיים?...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
