אז סיימתי טירונות.
היה לא קל, אבל נחמד בסה"כ.
לא, לא הכרתי חברות לחיים.
לא, זה לא היה כזה כיף.
וזה גם לא היה כזה נורא.
האוירה עם הבנות בחדר ובמחלקה הייתה נחמדה בסה"כ אבל לא הכי מצאתי את עצמי מבחינת של להתחבר מעבר לבנות מסוימות.
האמת שמבחינת החברה יותר זכורים לי אירועים ספציפים לרעה מאשר לטובה,
צעקות, קללות, בנות ממש אגרסיביות ועוד נחשבנו למחזור טוב.
"אולי תסתכלי לאן את הולכת"
היה איזה לילה שהילדה הכי צעקנית בחדר אמרה משהו רע על מישהי ושאלתי בשיא התמימות מה היא עשתה, התחילה לצרוח עלי לסתום ושאני מבקרת אותה וכל מיני כאלה. בכיתי בשקט ונרדמתי.
אחרת שהיא חברה של חברה יום אחד שבצורה הכי ילדותית (ולא פעם ראשונה) זרקה אוכל על חברה שלה שישבה לידי וואלה לא היה לי בא ללכלך את המדי א' היחידים שלי עוד התעצבנה עלי שהערתי לה שאני מדכאת וכל מיני.
המאורעות האלה קראו יומיים לפני סוף הטירונות ומתתי הביתה, זה הרגע שפשוט לא רציתי לראות אותן יותר.
הייתה אחת סתם צהובה מעצבנת, היסטרית, שצורחת, ומקשקשת כל מיני דברים שלא יכולתי לסבול.היו רק איזה 3 חמודות.
האמת שהלילה הראשון היה הכי קשה. פחדתי לישון למעלה ולא הספקתי "לתפוס" מיטה למטה וישנתי על הרצפה לאף אחת לא היה אכפת, לא ניסו לעזור ואני יודעת שהיו כאלה שלא היה להן קריטי כזה לישון למעלה אבל העדיפו למטה אז מה אכפת להן ממני.
בכיתי וגם כשראו חלק התעלמו, והבנתי שזאת רק אני עם עצמי.
למחרת חיברתי מיטה למעלה ביוזמה שלי בניסיון להציל את עצמי (יש לציין שלפני שישנתי על הריצפה בדיוק היה תחקיר בטיחות על עקרבים שאגב פגשתי באחד הימים אחד) והייתה לי אפשרות ליפול רק מצד אחד. שבוע אחרי מישהי הסכימה להתחלף איתי ולא הייתה לה בעיה להישאר שם עד הסוף.
אני שמחה שחוויתי קשיים, גם במטווחים, בתרגול, בבימיט בכיתי, הכניס אותי ללחץ אבל התגברתי על זה ועשיתי.
החוכמה זה לא שלא יהיה לך קשה, אלא, להתגבר על הקושי!
ההשבעה הייתה לבד בלי אורחים והאמת שהטקס נערך קצת בזלזול אבל אני כן התרגשתי קצת.
אני שמחה שזה נגמר.
לפני שהתגייסתי רציתי לצאת לקצונה, עכשיו אני כבר לא חושבת.
אה גם התנאים היו בסדר לא משהו אבל בסדר.
היו מקלחות לפחות עם וילון.
כמה נקודות:
*היו שמירות, שמרתי רק לילה כמעט.
*עשיתי טורנות מטבח, שטפתי המון כלים.
*הגנתי על עצמי ולא שתקתי שדרכו עלי.
*התאכזבתי מהאווירה בחדר אוכל הבסיסי שלא כיבדה את המעמד ביום שישי.
*היה חם, מאוד.
והנה מחר אני מתחילה קורס, בדרך חדשה, וכן אני לגמרי בשלה ומחכה.
אני אתן הכל, העיקר לא להיות לחוצה, הצלחתי תמיד ואני אמשיך להצליח.
אני לגמרי מוכנה ויכולה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
