הלוחשת לרוחות

אני מחכה להערב...

סוף סוף אוכל לראות אותו, אולי גם לגעת. 11 שנה חיכיתי לרגע הזה. זמן רב מידי... זמן שעבר מהר מידי. אנחנו כבר לא בני 22.

עכשיו כשכאב הגעגוע פועם חזק ומלבה את אש ליבי אני מבינה כמה הצלחתי להדחיק את אותה אהבה וכאב לפינה רחוקה.

והנה עכשיו נקבל כמה שעות של ביחד, שאולי באותם כמה שעות אוכל להעמיד פנים שזאת מציאות חיי ולא המציאות בה אני חיה.

את מארק הכרתי בגיל צעיר, בתיכון. ההורים שלי התאהבו בו. אני קצת פחות. אמי חלתה ומהבית שבו אני באה כבוד להורים הוא ראשון במעלה ולכן היה ברור שאני צריכה להתחתן לפני שהנפש היקרה לי מכל תלך לעולמה. אז הצעתי למארק להתחתן. מה? גיל 22 זה גיל סביר ביותר. לשחק אבאמא זה אחלה משחק... הוא סרב, ביקש עוד זמן ואני נפרדתי ממנו כי אני חייבת להתחתן. חוצמזה שמסתבר שההורים שלו לא סובלים אותי וכשאמא שלו חשבה שאני לא בסביבה ואני לא שומעת היא אמרה למארק: "אוי, יופי, טוב שחזרת מהמכשפה שלך..." והוא לא הגן עלי, לא כעס, לא אמר לה דבר. ואני בחדר הסמוך... שומעת, מתנפצת וכואבת. ועוד הוא מנסה להסוות את הארוע ולשכנע אותי שלא שמעתי טוב...

ואז פגשתי את ג'ייק. והוא אמר לי שהוא מאוהב בי כבר מלא זמן והא חיכה לי ואני נסחפתי והתאהבתי ולא יכלתי בלעדיו. וההורים לא אישרו את אהבתי ולא שמחו בשמחתי ורק רצו שאחזור למארק. והסבירו לי שג'ייק בא מרקע שונה, וזה יקשה עלינו, ושאי אפשר לאהוב מישהו אחר אחרי שאהבתי מישהו הרבה זמן... וסיבכו אותי לגמרי ואני... אני בסך הכל- עדיין ילדה...

וחזרתי למארק, ועשיתי את טעות חיי... ובכיתי על ג'ייק כמו שבוכים על מישהו שמת.

והתחתנתי עם מארק ועד היום אני בראש עם ג'ייק, אבל כואב כי האמת היא שנבלתי לפני 11 שנה.

ואני כאילו מאושרת, וכולם בטוחים שטוב לי בחיים ואני שחקנית מעולה ומפוספסת. אוסקרים היו יכולים להערם לי על המדפים בבית בכמויות.

ואני משחקת את תפקיד חיי. ואני בודדה...

והיום אני פוגשת את ג'ייק. שעד היום אישתו בכלל לא הייתה מוכנה לזה כי הוא סיפר לה שעמוק בפנים יש לו רגשות כלפי. וכמו כל אישה נורמאלית היא לא הסכימה שניפגש...

והיום ניפגש...

זהו...ככה הייתי רוצה לסיים את הסיפור שלי להיום. עם משהו שנראה קצת כמו הפי אנדינג- סוף קצת שמח, קצת פתוח בטוח לא סגור.

אבל הנה המשך קצרצר... ג'ייק ואישתו נמצאים במערכת יחסים מיוחדת. בואו נקרא לזה "יחסים פתוחים"... אז היא תיהיה עם מישהו הערב ואני אהיה עם בעלה...

האם זה נורמאלי מצידי אם אגיד שהייתי מעדיפה לנהל רומן עם גבר נשוי מאשר לבלות בחברתו של גבר שאישתו יודעת לאן הלך?!