ליל הסדר מעורר למעשה קושיה, שהיא חידתו המרכזית של חג הפסח: אנחנו חוגגים בגלל שאלוקים הוציא אותנו ממצרים, אבל מי הכניס אותנו לשם אם לא הוא בעצמו?
עשר המכות נועדו כדי ללמד גם את בני ישראל וגם את המצרים, שלאלוקים יש שליטה מוחלטת על הטבע, ושאלוקים מנהל את העולם גם בפרטים הקטנים.
אם כן, אלוקים היה יכול להפסיק את סבלם הנורא של בני ישראל במצרים הרבה קודם.
השאלה העקשנית עמה מתמודדים היהודים מאז ימי משה – מהי מטרת הסבל? – תלויה מעל שולחן הסדר כמו ישות מסתורית.
מובן שליל הסדר עוסק בקשר שבין סבל לגאולה. הוא קובע באופן מעורר השראה, שגאולה היא תוצאה של סבל.
הסבל מסלק את המיותר והשטחי, וחושף את המהות הפנימית.
הוא מגלה לסובלים רמות של גבורה ורוחניות שהם לא ידעו שקיימות בהם קודם לכן.
מובן שלאדם יש בחירה חופשית, הוא יכול לבחור להגיב לסבל במרירות וכעס, אבל אם הוא בוחר לשנות את הפרספקטיבה שלו, הסבל יכול להוביל אותו לגדולה.
חז"ל מתייחסים לשנות השעבוד במצרים כאל "כור הברזל", ומאמצים את הדימוי של חרשי כסף שצורפים ומזקקים את הכסף.
לפני מספר שנים, קבוצת נשים שלומדת את ספר מלאכי נתקלה בפסוק, "וְ[אלוקים]יָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף... וְזִקַּק אֹתָם [עם ישראל] כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף" (מלאכי ג' ג'). מתוך סקרנות כיצד שייך תהליך זיקוק הכסף ליחס של אלוקים לעם ישראל, ניגשה אחת מהן לצפות בעבודתו של צורף.
הצורף החזיק חתיכת כסף מעל לאש, והסביר לה שהוא צריך להחזיק את הכסף בנקודה החמה ביותר של הלהבה, כדי לשרוף את כל הסיגים.
האישה, שזכרה את הפסוק מהתנ"ך, שאלה אם הוא צריך לשבת שם במשך כל הזמן שהכסף מזדקק.
הצורף אמר שלא רק שהוא צריך לשבת ולהחזיק את הכסף כל הזמן, אלא שעליו גם להשגיח היטב, משום שאם הכסף יישאר באש רגע אחד יותר מדי, הוא יושחת.
"ואיך אתה יודע מתי הכסף כבר מזוקק?" שאלה האישה.
"פשוט מאוד", הוא ענה, "כשאני רואה את הדמות שלי משתקפת בתוכו."
הדימוי של הנביא היה ברור: אלוקים מחזיק את עם ישראל בנקודה החמה ביותר של אש הסבל, כדי לזקק אותנו לגמרי, אולם במשך כל התהליך הוא משגיח עלינו, ואינו מסיר מאיתנו את עיניו לרגע, כדי שלא נושמד.
והזיקוק יושלם רק כשאלוקים יוכל לראות את בבואתו משתקפת בנו.
מתוך (http://www.aish.co.il)
-
מצחיקה שכמוני, ואני מתרגשת מכמה ניסיונות שה' מעמיד בפניי,
הייסורים האלה הם רק כדי שאני אתקרב אליו ואני מתרחקת?!
רק אם נתקרב אל בורא עולם הייסורים יפסקו.
חג שמח וכשר- בכל המובנים, לכולנו :)