די, בחייאת, כמה נסיונות, כמה?! כמה כוח יש בי שעוד לא גיליתי?
מתי זה יגמר? מתי אני אוכל לשבת ולהיות רגועה פשוט? שום דבר לא מסתדר, שום דבר!
עכשיו יש לי שני אבות בשמיים, לא אחד, שניים...
מה זה אומר? שהשמירה עליי עכשיו גדולה יותר מפעם?
איך מתמודדים עם כזה דבר? אני אפילו לא עיכלתי, אז עדיין לא הגיע שלב ההתמודדות.
נדמה לי כאילו כל רגע הוא הולך להתקשר אליי.. אבל לא, אני כבר לא אראה את המילה 'אבא' על צג הפלאפון.
כנראה, שהקב"ה העניק לי כוחות להתמודד עם זה.
אבל אני כרגע לא מסוגלת להרגיש את הכוחות האלה. עובדה שאני עומדת להתמוטט, עובדה שהחיים שלי השתנו מקצה לקצה.
עזבתי את המקום שאהבתי, לא הייתה לי ברירה אחרת.
בלי לפרט יותר מידי, כי אני הרי אנונימית.
והשירות הלאומי הזה, שלא מסתדר... עד שמצאתי, יש בעיות להתחיל. נו... ובינתיים אני בבית, אוכלת את עצמי ומטפסת על קירות.
ועוד ניסיון שנשלח בדמות חברה, שאני, עם כל הרצון הטוב שלי מנסה לעזור לה מבחינה רוחנית, לנתב אותה, לסייע בעדה,
אבל היא כאילו לא מקשיבה, אבל היא גם כן מקשיבה, רגע אחד היא יכולה להגיד שאני מאוד צודקת ורגע אחרי שהדרך שלי כ"כ לא טובה.
איך מתמודדים עם זה שנותנים את הכל לבן אדם ומקבלים בחזרה אלף אלפי סטירות?
וזה היה כל אחד לחוד, איך מתמודדים עם כל זה ביחד ?!