מתוך 522 פוסטים שפרסמתי מאז פתיחת הבלוג, זהו הפוסט השלישי שזכה לכותרת "דף חדש.".

אז כן, הרבה דיבורים ובדרך כלל הדף מסתבר לא חדש כל כך, לפעמים הוא סתם מחוק עם שאריות מהכיתובים של פעם ולפעמים מרוב כעס כתבתי חזק כל כך שזה נחרט בדף הבא.

אני מקווה שהפעם הזו תהיה שונה מהאחרות, בכל זאת, פעם שלישית גלידה.

בתקופה האחרונה חוויתי הרבה אכזבות מהמין הגברי. הקטע הוא שכל הבחורים האלה שהצליחו לפגוע בי או לעצבן אותי או להעליב אותי או סתם לגרום לי לתהות מה לעזאזל הם רוצים מחיי, הם גברים שפעם כבר הייתי מעורבת רגשית איתם.

אז החלטתי שמספיק עם זה.

לא בא לי להיפגש לבירה עם הבחור של לפני [ואחרי] הטיול.

זה נראה לי מיותר להיפגש עם ההוא המפוספס שפגשתי בקוסטה ריקה ולא מצליח למצוא זמן להרים אליי טלפון באמצע או בסופשבוע.

אין לי כח לאיזה זיון מזדמן עם זה שטיילתי איתו כמה שבועות בניקארגוואה.

לא כדאי שאני אפגש לדרינק עם האקס.

וגם הבחור ההוא שרציתי כשעוד הייתי קטנטנה ותמימה, גם הוא לא בשבילי כי אני התבגרתי מאז ומסתבר שהוא עדיין לא.

לפעמים בחיים צריך לדעת לעבור הלאה ולצעוד קדימה. להתחיל משהו חדש ולא לנסות להצית להבות ישנות שדעכו ונכבו עם הזמן.

החלטתי שהיום זה היום בו אני מתחילה את הצעד הזה קדימה.

אני מוכנה לפרק החדש בחיים שלי.