התקופה הזו כ"כ הפכפכה..
ברגע אחד ממש טוב לי ורגע לאחר מכן אני יכולה להרוג מישהו
למה זה ככה ?
אני קמה בבוקר ורוצה להמשיך לישון כדי לא להתעורר למציאות שלי מבחוץ הכל נראה טוב ויפה :
בית גדול, משפחה תומכת, חברות וידידים בשפע, ציונים טובים, צוחקת, מתחברת לא אאוטסיידרית.
אבל מבפנים זה אחרת למרות כל מה שסובב אותי אני מרגישה לבד ואני מכירה כ"כ הרבה אנשים אבל בכל זאת התחושה הזו לא עוזבת אותי.
הייתי רוצה שבאמת ישימו לב למה שקורה איתי שלא יבואו וישאלו "מה קורה?" ואני אגיד "הכל בסדר" ולא אסתכל להם בעיניים ויחשבו שבאמת הכל בסדר
אני מנסה להשתנות, ז"א אולי זו אשמתי , אולי אנשים נרתעים ממני. אבל למה?
אני עד כדי כך אדם נוראי? אני תמיד משתדלת לא לפגוע באחרים ואם פוגעים בי אני פשוט שומרת את זה בלב .
אין לי כח לצאת איתם בשישי בערב או סתם לרדת איתם למטה באמצע השבוע, אני מעדיפה להישאר בבית ואז כשהם חוזרים הם מספרים לי כמה כיף היה
הם התחילו להסתובב עם בת דודה שלי ,ואת האמת? זה מפריע לי..
כי אני מרגישה שאוהבים אותה יותר ממה שאוהבים אותי , היא מדברת איתם יותר מאשר איתי ואפילו החברות הקרובות שלי מעדיפות אותה וזה כואב לי
עד שמצאתי את המקום שלי עם ה"חבורה" הזו היא באה . היום אני יוצאת איתם וגם היא תהיה ואני יודעת שאני לא אתנהג כמו שהייתי מתנהגת אם היא לא היתה
אני ממש מגעילה , נכון ?
היום היתה לי בגרות בערבית, הלך לי ממש טוב עכשיו צריך לעבור את שאר הבגרויות שיש השנה ..
אני גאה בעצמי, שרדתי את היום הלחוץ הזה בלי סגריה אחת אפילו, וגם אתמול לא עישנתי אבל זה בגלל שלא היה לי (בכל מקרה זה פרט שולי XD)
כמעט שכחתי, עשיתי סייד ליפ ביום ראשון.
אני ממש מרוצה ממנו אבל הרופא שיניים אמר שאני צריכה להוריד אותו אחרת הוא לא ממשיך בטיפול ודי מוזר שהוא אומר אתזה כשאני עם גשר רק למטה כבר שנה..
נראה מה אני אעשה אולי כשאני אהיה בסביבת ההורים שלי אני אהיה בלי העגיל וכשאני אהיה מחוץ לבית אני אהיה איתו..
קיצר שתהיה לכם שבת מדהימה D :
3 >
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
