בעיקרון , רשמתי את הפוסט הזה אתמול על דף אבל הוא עדיין משקף את ההרגשה שלי גם היום...
פאק, היום הזה ממש לא עשה לי טוב. כל הרגשות שלי כאילו התעצמו ונהיו עוד יותר כבדים ומעיקים והם מספיק מעיקים גם ככה.
אני מודה שלא טוב לי ואני מודה שיש לי מצבי רוח משתנים,אבל זו אני ומי שלא טוב לו שלא יסתובב איתי ויהיה "חבר" שלי !
זו לא פעם ראשונה ובטח שלא האחרונה שאני אגיד את זה אבל נמאס לי, נמאס לי מהכל !
בחיים לא הרגשתי כ"כ לבד , לא הייתי לבד לרגע היום אבל ההרגשה הזו עדיין שם אבל גם לא חיפשתי אנשים שירגיעו אותה..
אני פשוט מזוכיסטית והורסת כל דבר ובעיקר את הבריאות שלי
אבל תאכלס ? מי צריך את החיים המזדיינים האלה ?
רק צרות יש לי בהם, כל דבר טוב נעלם באותה המהירות שבה הוא מגיע . ואני שואלת מה עשיתי רע ?
אני בן אדם כ"כ נוראי שזה מגיע לי ? אני באמת לא מבינה..
איפה אלוהים בכל הסיפור הזה ? איפה הוא כשצריך אותו? איפה הוא היה כשהיה רצח של 6 מיליון אנשים ?
כששרפו אותם, כשחנקו אותם, כשרביצו להם, כשבזזו אותם, כשאנסו אותם, איפה הוא היה בשביל לעזור להם ?
למה לחיות אם אין במה להאמין ? בשביל מה זה טוב ? אולי אני פשוט אעלם מפה, זה יעשה טוב לכולם ! ואני באמת מתכוונת לזה..
זה לא שבאמת יתגעגעו אליי או משהו כזה..
עובדה שרק חזרתי הביתה וכבר היא מתחילה לצעוק עלי .
מי צריך אותם בכלל ?
_______________________________________________________________________________________
היום אני מרגישה טיפה יותר טוב, וזה בזכות הבן אדם היחיד שאכפת לו ממני, לינדה אני אוהבת אותך כ"כ ואין לך מושג כמה שאת חשובה לי
אני כ"כ שמחה שהכרתי אותך אחרת מה הייתי עושה בלעדייך ?!
היום הזה היה יום כ"כ מבוזבז, שעתיים חופשיות וכולה למדנו שעה אחת היסטוריה שגם בה לא ממש למדנו משהו..
התחברתי למאשה, באמת שהיא ילדה טובה וכיף לדבר איתה
אני שונאת את השכבה שלי, בעצם לא רק אותם אלא את כל העיר שלי
כולם פה נראים אותו דבר, וחושבים אותו דבר, ומתנהגים אותו דבר ואם אתה שונה מהם משמע אתה סוג של "מנודה"
ניקח אותי לדוגמא, אני לא הבתימית הטיפוסית (אם מישהו קורא פה וחושב שהוא מכיר אותי בבקשה תצא מפה!) אני לא שומעת מזרחית ודיכאון,
ואני לא שמה את האודמים המוזרים שלהם, ולא שמה כמויות אדירות של מייקאפ שרק שפאכטל יכול להוריד אותן , אני אוהבת וואנס, ואוהבת לשמוע רוק ומטאל
ואולי אני טיפה "פריקית" בגלל זה אנשים שופטים אותי ולא מנסים להכיר אותי אבל כשאני יוצאת עם עקבים ולא נראית "פריקית" פתאום כווולם חברים שלי ואוהבים אותי
אז יש לי רק דבר אחד לומר לכם :
אני לא צריכה אותכם !
ואם כמה שכואב לי להרגיש לבד אני מעדיפה את זה מאשר להסתובב עם אנשים דו פרצופיים
וזהו להיום (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
