שם הפיקצר: Rome.
שם הכותבת: אן.
פאנדום: האוס.
דירוג: G.
ויתור זכויות: ל"פוקס", היוצרת של האוס.
הערות: זה לגמרי הדבר הכי דבילי שכתבתי. ובכל זאת, ככה זה כשלוקחים את התמונה היחידה שזוכרים מהלילה והופכים אותה לפיקצר. גאד, זה יצא דבילי.
אה, לכל מי שהיה ברומא- אני מעולם לא הייתי ברומא, ובאמת שאין לי מושג איך שם בעונה זו של השנה או איך זה נראה. גם אין לי מושג למה לעזאזל הגעתי למסקנה שזאת רומא. אנא התעלמו.
רומא היתה קרירה בעונה זו של השנה. אך למרות זאת, מובן שזה היה שווה את זה. הסתיו הגיע גם אל רומא לבסוף, וכעת היא היתה אדמדמה-כתמתמה, עלי עציה נושרים באיטיות בשלכת.
הם צעדו ברחוב, לשם שינוי רגועים למדי. שניהם היו לבושים בבגדים רגילים לגמרי- האחד בחליפה כחולה כהה, שחורה כמעט, והשני גם הוא בחליפה, אם כי פחות ייצוגית ומסודרת ואפורה.
האדם הראשון לגם לגימה קצרה מכוס הקפה שהחזיק ואז פנה אל אחד הרחובות שחצו את הרחוב הראשי בו הלכו. השני מיהר בעקבותיו, נשען קלות על מקל שחור שעליו ציורי גולגולות.
"לאן אתה ממהר?" הוא שאל את הראשון, שעצר לאחר כמה צעדים והמתין לו.
"להזכירך, האוס, יש לי פגישה," השיב הראשון, שהמשיך ללכת ברגע בו השני השיג אותו.
"בחייך, היא מתחילה בעוד חצי שעה," אמר האוס ולגם לגימה מהקפה.
"אני, בניגוד אלייך, נוהג להיות במקומות אליהם אני צריך להגיע קצת לפני הזמן בו אני צריך להיות בהם," החזיר ווילסון, הולך במהירות.
"חצי שעה!" הדגיש האוס. משראה שווילסון לא ישנה את דעתו הוא הסתובב והחל לחזור אל הרחוב הראשי.
ווילסון, מאחוריו, הציץ לרגע בשעונו ואז הלך אחריו. "לאן אתה הולך?" הוא שאל.
"חזרה למלון," השיב האוס מבלי לעצור.
הם הגיעו חזרה אל הרחוב הראשי. השעה היתה אחת עשרה, והרחובות היו ריקים ושקטים למדי. רובם, לפחות. הם נעצרו שם ועמדו שם במשך רגע קצר, כל אחד מהם חושב על משהו אחר.
לבסוף החלו שניהם להתקדם שוב במורד הרחוב, צועדים באיטיות ובנינוחות כאילו מעולם לא עזבו אותו. ווילסון נעצר לרגע, לגם לגימה קצרה מהקפה שלו, והם המשיכו ללכת- האוס צועד בצד שמאל, אוחז במקלו ביד ימין ובכוס הקרטון הריקה-למחצה ביד שמאל, ו-ווילסון בצד ימין, אוחז בכוס ביד ימין ובתיק יד ביד שמאל. הם הלכו באיטיות, עלי השלכת האדומים והכתומים נוחתים עליהם ברכות או מרצפים את דרכם. היה להם בזמן.
למעשה, אולי לא היה להם כל כך הרבה זמן כפי שהרגישו, אך הם לא חשבו בכך. כזו היתה רומא לידידים וותיקים.
כן, זוועה. נו, טוב.
וואו, אני ממש חייבת להפסיק לגרור את הפוסט ההוא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Oncoming Storm