לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


~

Avatarכינוי:  The Oncoming Storm

גיל: 28



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2010

One Man Show.


ג'ונאס~

 

האמת שזה מצחיק. פעם שישית שאני כותבת פוסט בשבועיים האחרונים. שישית. אני באמת צריכה לפרסם את כולם.

 

על הפרק היום שני דברים, אני מניחה. אחד מציק לי כבר כמה ימים, על השני אני חושבת בערך מאתמול. מעניין.

האמת שזה מוזר. זה קשה, וזה מוזר. זה מוזר לראות כמה השתנה רק בגלל כמה דברים פעוטים, רק בגלל דברים שביום רגיל בכלל לא היו משנים כלום. זה מוזר לראות כמה אדם אחד, שלמעשה אפילו לא קיים, שינה דברים. זה קשה... לדעת שהסיכויים שלי לצאת מזה לבד נמוכים. מאוד.

איך ג'ו פלניגן אמר [על שפרד, אבל זה נכון גם למקרה הזה]? "I think that he was a bit of a... Solo player". סולו.

זה מצחיק לראות מה זה עשה. זה מצחיק לראות איך מעשים קטנים של אנשים קטנים עוד יותר משנים אותך ככה. ואני מניחה שכמו ג'ון, אני פשוט צריכה למצוא את הקבוצה הנכונה וזה יעבור. זה פשוט נשמע קצת לא הגיוני כשאומרים את זה ככה, לא?

נחיה ונראה.

אבל העניין הוא שזה לא רק "סולו פלייר", העניין הוא שזה גם להאמין, לבטוח. זה מה שהאדם הלא קיים ההוא עשה. לא הקטע של הסולו, כי אני מניחה שאני הייתי אדם של חברה רק עד כיתה ב' או משהו. זה הקטע של העובדה שאני מדברת עם מישהו, ואני לא יודעם אם להאמין לו. אני מדברת עם אנשים שאני מכירה כבר כמה שנים, ואני סומכת עליהם פחות מאנשים שהכרתי דרך האינטר [ופגשתי בערך שלוש פעמים] לפני שנה וחצי.

זה יצא מבולבל כל כך... מבולגן כל כך... ואני מניחה שזה בגלל שככה אני חושבת כרגע. אני לא יודעת אם להאמין או לא, לא יודעת איך להגיב, לא יודעת איך להתמודד עם העובדה שאם כן - וזה לא ייאמן, אבל אחרי ארבעה ימים אני עדיין מפקפקת - אני מתנהגת כמו כל בן אדם אחר במצב הזה. וזה פשוט... לא. לא ידעתי, ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה.

מעורפל ומבולבל כל כך. מעניין.

 

העניין השני הוא השנתיים ביער.

זאת אומרת, כמה פעמים כבר אמרתי לעצמי שאני פורשת? כמה פעמים כבר אמרתי לעצמי שנמאס לי ואין לי מה לחפש שם? אבל הבן אדם האחרון שאני סומכת עליו נמצא שם. הבן אדם האחרון בעולם שאני סומכת עליו ומדברת איתו באופן רציף. אחד מהשניים היחידים שטרחתי להחיות איתם ידידות שככל הנראה נעלמה במשך הרבה זמן. הרבה.

זה גם מתקשר לנושא של לסמוך על אנשים, אני מניחה. לעזאזל.

אולי אני אנסה משהו מאוחר יותר, כשאני אוכל לכתוב. ואני אפרסם או עכשיו או מחר את הפוסט שכתבתי לפני כמה ימים סוף סוף.

או שאני אראה עוד פרק של אנדרומדה. ויש אטלנטיס עוד פחות משעה. נראה.

 

אן.

נכתב על ידי The Oncoming Storm , 25/7/2010 15:37   בקטגוריות מילה עליי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



20,592
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Oncoming Storm אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Oncoming Storm ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)