מה שלומך? איך פסח? אני מקווה שלמרות שבטח קצת קשה עם הילדים ועם העבודה שצריך לדאוג לה (נו, חופש של מורים), אתם נהנים בסך הכל.

היום זה אחד הימים האלה שבהם יצא לי לחשוב עלייך הרבה. לא לחשוב במשך שעות, אלא להיזכר בהבזקים קצרים שכאלה בדברים שהיו ובמה שהיית אומר או חושב. ראיתי את "גוף מארח", שלא היה משהו בכלל, ותהיתי מה היית אומר עליו, כי המחברת שלו זו אותה מחברת של דמדומים, שלא נהנית ממנו; ראיתי את המקום שבו הורדנו אותך אחרי הגדנ"ע ונזכרתי בך ותהיתי אם אתה בבית או שאתה מטייל עם המשפחה; הייתי בעולמות בהרצאה של פסיכולוגיה וחשבתי שאתה ו-MIG הייתם נהנים ממנה; קיבלתי חדשות בנוגע לכתיבה שלי ונזכרתי שאמרת לי שלא לשכוח שאני עדיין טינייג', ועדיין מתחילה בתחום הזה ביחס למבוגרים, וחשבתי שבטח היית אומר לי שזה לא אומר כלום עליי ועל הכתיבה שלי; קניתי את ספרי הליבה של D&D וחשבתי שהיית נהנה לראות אותי קוראת אותם. טכנית, שלושת האירועים האחרונים היו אתמול, אבל לא משנה.

אתה רואה, היית כזה חלק מרכזי מהחיים שלי, ואנחנו אוהבים כל כך הרבה דברים - את אותם דברים - שאני לא יכולה שלא לחשוב עלייך. משעמם לי אז אני רואה פרק של BBT, ופתאום אני נזכרת שאמרת לי שנראה לי שאני איהנה מזה, כי זאת קומדיה כזאת עם שכל, כמו שאנחנו אוהבים. אני מסתכלת על הספרים החדשים שלי של D&D ומתפללת שיום אחד אני אזכה לראות חיוך על הפנים שלך אחרי שאני אספר לך שהתחלתי לשחק. אני יושבת מול המחשב ומנסה לכתוב ורק חושבת על המלאך שלי שאני אוהבת כל כך.

לא תוכל לשנות את זה. לא משנה מה תעשה, לא תוכל לשנות את זה שאני אוהבת אותך ושאכפת לי ממך ושאני דואגת לך. אם אני לא אוכל להתעדכן ממך - אני אתעדכן מכל מקור שאני אמצא או שאני אשתגע מדאגה, אבל אני אמשיך לדאוג לך. אני יודעת שבשביל זה יש לך הורים, אחים, משפחה, אישה וכו', אבל אחרי כל מה שעשית בחיים שלי, אני לא יכולה שלא לדאוג לך. אמרת את זה בעצמך- לא הרבה אנשים עוברים את המסננת המאוד-מאוד-צפופה שלי, וגם כמעט כל אלה שכן לא זוכים להיכנס ללב שלי בצורה הזאת. למען האמת, יש כרגע עוד ארבעה אחרים שהצליחו.

ואני רוצה לגמור את הספר שאני כותבת כרגע. אתה יודע למה? כדי שאני אוכל לבוא אלייך כשהוא יצא, להגיש לך אותו עם הקדשה ממני ולהגיד, "חשבת שאתה מכיר את אן? זה נכון, אבל רק לתקופה מסוימת. קח, תכיר אותה קצת יותר טוב ולאורך זמן, ותבין כמה שינית לי את החיים."

כאמור, קניתי ואני קוראת עכשיו את "המדריך לשחקן" של D&D. וחשבתי שאני הולכת לקחת את זה לכל מקום, פשוט כי זה נורא מגניב וכי אני גיקית. ואז עלה לי פתאום לראש שאם אני אשאיר את זה על השולחן כל הזמן, יגיע גם שיעור שלך. ואתה בטוח תשים לב. וראיתי כמה תרחישים של מה שיכול לקרות, ביניהם הדבר שנראה לי שיקרה- אתה תתעלם מזה ושנינו נמשיך בחיינו כרגיל. ויש גם הדבר שנראה לי הכי פחות סביר, אבל אותו אני רוצה לספר לך, פשוט כי.

חשבתי לעצמי, שאתה בטח תראה את זה על השולחן שלי ולא תגיד כלום. ויעברו כמה ימים, ואני אחליף את זה ב"מדריך המלא למאסטר המבוך", ובסופו של דבר, אחרי שכבר יעבור כמעט חודש מהאירוע ההוא, אתה כן תיגש אליי ותגיד שאתה רואה שהתחלתי D&D אבל זה לא אומר שמשהו משתנה בינינו. ואני אגיד לך שאני יודעת ושזה בסדר, ושאני מניחה את זה על השולחן כל הזמן, ולא רק בשיעור שלך, ואני פשוט נהנית מזה. אני לא בטוחה אם תחייך או שתרגיש שאתה לא יכול איתי, אבל אני מניחה שאז אני אשאל אותך אם אני יכולה רק להגיד משהו, ואם תבטיח לי שלא תיקח את זה בצורה הלא נכונה אלא תיתן לי להסביר עד הסוף. אני אגיד לך שזה לא משנה שאנחנו כבר לא מדברים ושאתה סתם מורה שלי עכשיו, אבל אתה עדיין חלק משמעותי מהחיים שלי ולא תוכל לקחת את זה, למרות שאני חושבת שזה קצת מה שאתה מנסה לעשות. ואולי אני טועה, אבל רק שתבין שאם אני צודקת, אין טעם בזה שתנסה את זה- בנאדם שהיה כזה חלק מהחיים שלי תמיד יישאר באור חיובי במחשבות שלי, ואם אני כותבת לך או חושבת עלייך לפעמים זה הגיוני לחלוטין. ואז אתה תשאל לגבי זה שאני כותבת לך, ואני אגיד שזה מסדר לי את הראש בצורה שאתה אפילו לא מבין. אני אגיד שתמיד עצם הכתיבה לך סידרה לי קצת את המחשבה, ושאני חושבת שעכשיו אני מכירה אותך מספיק טוב בשביל לדעת מה היית אומר לי ברוב המקרים. נכון שזה לא טוב כמו שתענה לי, אבל את זה אני כבר לא אקבל אז אין מה לעשות.

אני לא בטוחה איך היית מגיב לזה, אבל זה בטח היה מעניין.

בכל מקרה, זה מורכב מכל הבחירות שלא היית עושה, אז זה בטוח לא יקרה. אבל זה סתם יכול היה להיות מעניין.

הייתי בעולמות ביומיים האחרונים! תהיתי אם היית בכנסים האלה או שהם קטנים מדי בשבילך? בכל מקרה, חושבת להתנדב באייקון בשנה הבאה. אני חושבת שהיה יכול להיות נחמד אם היינו נפגשים בעולמות כמו שאמרת שתפגוש את הילדים מהכיתה שלי בהופעה של רד הוט צ'ילי פפרז... אבל אחרי כל מה שקרה זה כבר היה בעייתי.

בכל מקרה, מקווה שאתה נהנה בפסח. שלא תשכח ליהנות ולהיות עם המשפחה.

אן.