השבועות האלה היו יותר מטורפים משאני יכולה בכלל להסביר.
אני עדיין לא מאמינה שעבר כמעט חודש מאז הפעם הראשונה שעדכנתי כאן כמו שצריך. אם להיות מדויקת יותר, עבר יותר מחודש מאז הפעם האחרונה שבה היו לי חיים. אבל בהתחשב בעובדה שאני עדיין בקורס הארור הזה, אני לא חושבת שזאת איזושהי הפתעה.
זה באמת היה חודש מטורף. כמויות של מבחנים, כמויות של שיעורים, סגירת שבת אחת (שהיתה סיוטית עקב הבנות שאיתן סגרתי, כולל מהקורס שלי), המון המון המון תרגולים ותרגילים, טריליון שעות מול מחשב, ארוחות צהריים מדהימות בבסיס, שעות עם אנשים נחמדים שאני אוהבת, שעות עם אנשים שאני פחות אוהבת, בלגן, כעס, פגישה עם הרמ"ד, סיור יחידות, אינסוף עבודות, כמה אכזבות ועוד הרבה החלטות, תקוות ותובנות.
מן הסתם אני לא ממש יכולה להגיד יותר מדי על מה שקורה מבחינה מקצועית. היו דברים כיפיים (רובם נקראים תרגולים), היו דברים קצת פחות כיפיים (רובם נקראים שיעורים). נזכרתי כמה אני שונאת את התוכנות של אדובי (CS4 וחברותיה), אבל למרבה המזל בבית יש לי את ה-CC אז אני גם יודעת שאני אוהבת את הדברים האלה. היו לי כמה ויכוחים מקצועיים רציניים, אבל אני מניחה שהכל נבע מהסכסוך הזה שהיה לנו עם הסגל. אני מאוד אוהבת את התחום ההדרכתי, ככה שהמקצוע עצמו באמת מתאים לי.
היו לי לא מעט בעיות מול הסגל בחודש ומשהו האלה. אם אלה היכולות שלי, אם אלה בעיות, אם זה הכל. היו לנו כמה חיכוכים, למרות שכנראה רובם נבעו מקצרים בתקשורת. מה שכן, החיכוכים היו מול כל הבנות - ועד סוף החודש הראשון רובנו כבר הרגשנו מתוסכלות וכועסות. היתה לנו שיחה עם ראש המדור שבה עלו לא מעט מהדברים האלה. כמעט שקבעו לי פגישה עם מפקד בסמ"ח אחרי שהגשתי תלונה; בסופו של דבר קיבלתי את הפגישה עם ראש המדור שרציתי מלכתחילה, ומאז יש שינוי מדהים לטובה. זה כנראה הדבר שאני הכי גאה בו מהחודש האחרון.
מבחינת הבנות התחלתי איזשהו סינון סופי. השבת שסגרנו לימדה אותי המון עליהן - מחלק מהן התרחקתי כבר אז. כל עניין השיבוצים שעולה עכשיו וסתם האווירה הכללית קצת מראים לי את הפנים האמיתיות של האנשים. מר ג' צדק שוב - אני עדיין מצפה ליותר מדי, וזה עדיין קצת כואב לי. יצא לי לדבר על זה קצת עם אנשים, ואין ספק ששולחן הוא שולחן - ואי אפשר לשנות אותו בצורה קיצונית מדי. בכל אופן, יש כמה בנות שאני עדיין מחבבת ויש לי אנשים שאני אוהבת שמקיפים אותי.
גם עם מר ג' ו-MIG קרה לא מעט, אבל אני עדיין לא רוצה לגעת בזה בפורום הזה.
מעבר לזה... אני לא ממש יודעת מה עוד להגיד כרגע, בהתחשב בעובדה שזה רוב מה שקורה איתי. קרה עוד לא מעט, אבל נראה לי שזה יצטרך לחכות לזמן שבו אני אהיה קצת עירנית יותר.
בכל אופן, טוב להתחיל את השנה בבית.