בלוג סיפורים בהמשכים

האלוו אנשים יפים

פרק 3-

-

בלילה,כשכולם ישנו החלטתי החלטה גורלית.

ירדתי למטה,כבר לבושה ומוכנה לצאת לדרך.

פתאום נדלק האור ונשמע קולו הצרוד של ביל:

"אמה?..לאן את הולכת בשעה כזאת?"שאל.

"האאמ.."לא ידעתי מה להמציא לו,הרי-..

בגללו אני החלטתי לעזוב,ופתאום הוא מתעורר?..

"לך לישון"קראתי.

"טוב"מלמל ובא לחזור.

הסתובבתי חזרה-כבר נגעתי בידית הארורה.

"רגע אחד!זה גם הבית שלי!..

אז אל תגידי לי ללכת לישון,אני לא רוצה"רקע ברגלו.

ולפתע הוא קלט.

"לאן את הולכת?"שאל.

הבטתי אחורה והשפלתי מבט.

"אוה"מלמל,נראה כי הבין.

"מה שקרה היום בצהריים זה היה מתוך תסכול-..

וכשאני מתוסכל אני מוציא את זה בלי כוונה על אלה שאני אוהב-..

תשאלי את טום"קרא מצביע על דלת חדרו של טום.

"אתה אוהב אותי?"הופתעתי.

"מה?,לא,זתומרת כן,ב-בת-ת-בתור אחות קטנה"גמגם לפתע.

"אה"חייכתי.

"עכשיו בואי,אני אעזור לך עם המזוודה הזאת-..

ותלכי לישון,מחר יש לך ללכת לבצפר,אם שכחת,גברת צעירה"צחקק

ועזר לי לעלות עם המזוודה.

"תודה"לחשתי.

הוא סובב את מבטו אליי בחיוך.

-למחרת בבוקר-

"בוקר טוב"ירדתי למטבח מאושרת.

"בוקר טוב"טום החזיק בידו כוס קפה,בעודו נשען על השיש.

"למה אנחנו כלכך שמחים?"הבחין בחיוך הרחב שעל פניי.

"סתם"חייתי.

לפתע ביל ירד עייף מתמיד.

"מה עבר עליך?"צחק טום,מושיט לו את הכוס קפה שהיתה בידו.

"אתה צריך את זה יותר ממני"הוסיף בגיחוך.

"אתה ממש מצחיק,אתה יודע?"שאל בציניות.

"אני לא צוחק! יש לנו ראיון ב-ויוה היום,ואתה נראה כאילו

עוד שניה אתה נרדם!,ודיוויד ירצח אותך אם תרדם באמצע הראיון"צחקק.

ביל הביט בו במבט ריקני.

"הו שיט!,שכחתי מהראיון הזה בכלל!"צעק מתעשת.

הוא רץ לחדרו בטיסה,אני מנחשת שזה בשביל להתלבש.

"אז..רוצה שאני אקפיץ אותך לבצפר היום?"שאל טום.

"אבל-.."

"זה בסדר,לוקח לו שעה וחצי להתארגן,אני בטוח שאוכל לחזור בזמן"

"טוב"מלמלתי.

יצאנו לעבר האוטו שלו.

הוא רק חייך ופתח את האוטו בעודו מסמן לי להיכנס מבפנים.

כאשר הגענו לחזית בית ספר,טום הוריד אותי ליד השער.

"בואי לפה"קרא כשבאתי לצאת.

הסתובבתי והוא נשק ללחיי.

"עכשיו לכי"צחקק.

חייכתי.

"ביי"אמרתי ויצאתי מהאוטו.

"ביי"קרא ונסע.

רק הסתובבתי ומי אם לא לילי הופיעה מולי:

"היי!"קראה נרגשת.

"הכל בסדר?"גיחחתי.

"היום מגיע ג'ורג' קלייטון,קראה עוד יותר נרגשת.

"כן"סיננתי כנזכרת.

"זה לא ממש מעניין אותי"הוספתי מגחחת.

משאירה את לילי עם פה פעור.

"את צוחקת איתי?"שאלה.

"לא"אמרתי.

"למה?"שאלתי.

"זה כאילו ג'ורג' קלייטון!,מגלה הדוגמניות הגדול בעולם!

חצי מהבית ספר נרשם באודישנים,וכשאני אומרת חצי

אני מתכוונת כל הבנות"אמרה בתנועות ידיים מוגזמות.

החנקתי צחקוק קטנטנן.

"וגם את נרשמת,להזכירך,ואני לא אתן לך לפספס חוויה כזאת!"פניה הרצינו.

"לא חשבתי אחרת"גלגלתי עיניים.

נשמע הצלצול והלכנו לעבר הכתה שלנו:

"אאוץ'"פלטתי כאשר נער פחות או יותר בגילי נתקל בנו.

"תסתכל לאן שאתה הולך!"רטנתי.

"מצטער"נבהל ממני וברח.

הבטתי בו כלא מבינה והסתובבתי ללילי.

"אני מסריחה או משהו?"שאלתי בודקת את החולצה שלי.

"לא"מלמלה.

"זה פשוט שאת בעלת מזג חם"

"אני?אני בעלת מזג חם?חה!הצלחת להצחיק אותי" 

"אוה"מלמלתי,לרגע הבנתי שאני חמת מזג,לפעמים.

היא הנהנה להסכמה באיטיות.

"מתי אמרת שהג'ורג' הזה מגיע?"שאלתי.

"בעודה שעה"ענתה.

"למה?"הוסיפה.

"כדי שאני אדע מתי לברוח"צחקתי.

לילי הביטה בי בתוכחה.

"בסדר,סליחה"הרמתי את ידי כנכנעת.

-ביל וטום-

"ביל י'קיפוד!"צעק טום מלמטה.

"אנחנו עוד נאחר"רגלו של טום רעדה.

"אני בא,אני בא!"צעק מלמעלה.

"אתה אומר את זה כבר חצי שעה!,

רד כבר או שאני מושך אותך מהשערות"צעק מתוסכל.

"ירדתי,מרוצה?"קרא כאשר נעמד מולו.

"מאוד,עכשיו בוא"טום מיהר לומר ולמשוך אותו לעבר האוטו.

-

-בזמן הנסיעה-

"ביל?"

"מה?"

"על מה אתה חושב?"

"על קיילי"

"למה?"

"כי ככה,טום,מה זה השאלות המפגרות האלה?"

"זתומרת,אתה זה שנפרד ממנה ועכשיו אתה מתגעגע?"

"אני נפרדתי ממנה כי היא שיגעה אותי!"

"אבל ככה,אני עדיין אוהב אותה"הוסיף בלחש.

"והנה שוב חזרנו לזה!,אתה רואה ביל?...זה למה אני

לא יוצא קבוע עם מישהי אחת!,כי זה מסבך אותי בסופו של דבר!"

"אבל אהבה זה דבר קסום,ובסופו של דבר אתה לא תצליח להתחמק ממנה לנצח

אתה יודע"קרא ביל נאנח.

טום הביט בו במבט משמעותי.

ואז חזר להביט בכביש העמוס.

-אצלי,אמה-

הגענו לאולם שבו נערכו ה'אודישנים' כביכול.

"NEXT"קולו נשמע מאחורי הדלת.

"אמה סילברסטון?"שאל.

"O.M.G הוא אמר את השם שלך"לילי כמעט התפלצה שם.

"לילי,תירגעי,כולה בנאדם!"גיחחתי.

"אמה סילברסטון?"קולו נשמע בשנית.

"כנסי לשם!"גערה בי ודחפה אותי פנימה.

"אמה?"שאל מביט בי.

"כן"לחשתי,הייתי כלכך נבוכה לפתע.

 "אל תתביישי"חייך וקם.

"תעמדי פה"הצביע על האזור המכוסה בבריסטול לבן.

נעמדתי איפה שהוא ביקש:

"תעשי את עצמך מופתעת"אמר.

"מה?"שאלתי לא מבינה.

"יפה,זה מצוין!"קרא מרוצה.

"תעשי את עצמך כועסת"

בלית ברירה זייפתי פרצוף כועס.

"נהדר אמה,המצלמה אוהבת אותך"חייך הצלם.

-לאחר כ-5 דקות-

"תודה אמה,אנחנו נודיע לך אם התקבלת"אמר באושר.

כלכך שמחתי לעוף משם סופסוף.

"איך הלך לך?"שאלה לילי במהירות,כאשר יצאתי מהאולם.

"מסתבר שנהדר"סיננתי בציניות.

"ואו זה נהדר,יש לך סיכוי להיות דוגמנית על"

"אל תגידי את זה"אמרתי בכעס מסתובבת אליה בפניה חדה,

מה שגרם לה לעצור שניה לפני שנתקלה בי.

"סליחה"לחשה בצרידות.

חייכתי והסתובתי בחזרה.

ואז נערה אחת בת גילי נעמדה מולי.

"כן?"שאלתי מזרזת אותה.

"תני לעבור כבר יא פרה"קראה ודחפה אותי הצידה בעודה מתקדמת אל האולם.

"לא,היא לא עשתה את זה הרגע"לא האמנתי לגבול החוצפה שלה.

"עזבי אותה,זאת מייגן לוטל...היא לא אוהבת שמתגרים בה"לילי מיהרה להרגיע אותי.

"לא אכפת לי גם אם זה היה ראש הממשלה,אף אחד לא יתנהג אליי ככה"אמרתי מתעצבנת עוד יותר.

"איך אמרת שקוראים לה?"הוספתי מפנה את מבטי אליה.

"מייגן לוטל"כנראה כבר הצטערה שדיברה.

"אוה,טוב..את באה?"שאלתי.

היא הסתכלה עליי המומה והצביעה קצרות על האולם אליו נכנסה ה-מייגן הזאת.

"כן"אמרה,שמחה מזה שירדתי מזה,האומנם?!.

"מה יש לאכול?"שאלתי.

"היום בתפריט יש: פירה,סלט,ועוף נא"צחקקה.

(נא-פירוש:חיי)

"אוי לי"צחקקתי.

"כן,גם אני חשבתי כך הבוקר"חייכה

תפסנו 2 מגשים אדומים,והתקדמנו לעבר האשה שמזגה לכולם אוכל

(XD הלאנץ' ליידי XD)

"הנה לכם,תאכלו,זה מזין"אמרה האשה בעודה שמה לנו אוכל.

"עד הסוף"הוסיפה במבט מאיים, כאשר סיימה.

"כן"גיחחתי

"אין כמו הבצפר"הוספתי.

לילי בתגובה צחקה.

"בל!"צעקה לילי לפתע.

"אנחנו פה!"הוסיפה.

הנערה רק חייכה ופסעה לעברנו.

"היי"חייכה ללילי.

"מכיוון שרשמית עוד לא הכרתן אז-..

תכירי את אמה,היא חדשה כאן"חייכה לילי.

"היי אמה,אני בל"הושיטה את דה.

"לאן נעלמתן באמצע השיעור?"שאלה.

"אודישנים או משהו כזה"סיננתי והחמצתי פנים.

הבנות צחקקו למראה פניי החמוצות.

"אז ככה את,אני ובל יוצאות היום לטייל"אמרה בחיוך לילי.

"בלי ויכוחים"עצרה אותי כאשר פציתי את פי במטרה לדבר.

"טוב"אמרתי באנחה.

"היי,זוכרת את קייל?"שאלה לילי.

"כן"

=_="

"אז הוא ובל יוצאים כבר חצי שנה"

"כמעט חצי שנה"מיהרה בל לתקן.

"ההבדל כולה בשבועיים"גלגלה לילי את עיניה.

"מזל טוב"אמרתי בגיחוך.

"תודה"חייכה בל חיוך תמים.

חייכתי אליה באילוץ.

חזרתי הביתה תשושה

הורדתי את התיק שלי על הרצפה

"יש פה מישהו?"שאלתי.

"כנראה שלא"גירדתי בראשי.

הרמתי את התיק והלכתי לחדרי.

כשנכנסתי לחדר הבחנתי במחשב שעמד ע יד שולחן הכתיבה.

ועליו מוצמד פתק:

'אמה...

רואה את המחשב הזה?

זה המחשב שלך מעכשיו

מתנה קטנה מאיתנו ;-)

ד"א:

אני יודע שהשתמשת במחשב שלי

אל תשאלי איך אני יודע,פשוט יודע..

איך?..היה כיף לראות את הסרטון?...

באהבה-טום וביל :)

אני לא מאמינה,איך????...

איך אני אוכל להביט בעיניו אחרי כל זה?

אני פשוט המומה..

ואני לא ראיתי את הסרטון..

אני נלחצתי ורציתי לכבות את זה

-

הערב כבר הגיע והתאומים היו אמורים לחזור..

"אז אתה שומע?"צעקה נשמעה מלמטה.

"שיט,הם חזרו"לחשתי לעצמי.

דפיקה נשמעה על דלת חדרי והצעקות גברו:

"לא דיוויד,אני לא יכול מחר!"ביל כנראה דיבר בפלאפון.

"אמה,אפשר להיכנס?טום מצד שני שאל.

'שיט!'חשבתי.

"אמה?"שאל בשנית.

החלטתי לעשות את עצמי ישנה.

ואז כשהוא פתח בעדינות את הדלת..

שכבתי על המיטה בעיניים עצומות כישנה.

"אמה"גיחך.

"אני יודע שאת לא יושנת"הוסיף מתיישב על המיטה.

"איך ידעת?"פקחתי עין אחת.

"ככה הייתי מתחמק מאמא לפני בצפר"צחק.

פקחתי את העין השניה.

"לפחות היא היתה קונה את זה"הוסיף.

"אז...אני מניח שהיה לך כיף לראות את הסרטונים שעל המחשב שלי"קרץ לי.

"כן.."מלמלתי.

"אבל היה לי משעמם ואנ-.."

"זה בסדר,כל עוד לא תיגעי לי במחשב שוב"צחקק.

"כן.."

"הבחורה שבסרטון היא פצצה,נכון?"

הבטתי בו נבוכה מתמיד.

הוא צחק.

"אז..."אמר כמשועמם.

"אז.."מלמלתי.

כנראה הבין שלא היה לי נוח המצב הזה.

"אז איך היה ב'אודישנים' האלה?"שאל.

"היה בסדר"גלגלתי עיניים.

הוא צחקק.

"ומהו הזלזול שבעינייך?"שאל.

"נרשמתי כמו מפגרת,וחברה שלי הכריחה אותי להיבחן"סיננתי.

"יואו!"קראתי.

"עוד חצי שעה אני אמורה לצאת,איזה מפגרת אני!"גערתי בעצמי וקמתי בטיל.

"עם זה אני לא מתווכח"חייך.

"טוב,לכי להתארגן"צחק והלך.

אחרי 15 דקות שבהן אני ניסיתי לבחור מה ללבוש

-

זה מה שלבשתי

-

כשירדתי למטה

צלצל פעמון הדלת.

"הו..זאת בטח לילי ובל"חייכתי.

"ביי"הוספתי כאשר פתחתי את הדלת.

"ביי"ענו ה-2.

יצאתי עם הבנות

"אז לאן נלך?"נעמדתי.

"ל-blue moon"אמרה כמובן מאליו.

"אוה"מלמלתי.

"ואיפה זה?"שאלתי מביטה בלילי.

"זה ברחוב __-_______."

"זה מועדון"הוסיפה כאשר הבחינה במבט שעל פניי.

"אוה"מלמלתי.

"תירגעי!"קראה בל.

"מבחינה חוקית מותר לנו,הרי אנחנו בנות 17 וחצי,נכון?"שאלה.

"כן"חייכתי,אבל אצלי,זה לא היה אפילו מותר לדעת מזה.

"את אף פעם לא היית במועדון לפני,הא?"גיחחה בל

בעודנו הולכות לעבר המועדון.

הבטנו בשלט הגדול והצבעוני אשר עמד מעל הכניסה.

חיכתי אל בל ולילי אשר כבר עמדו בתור.

נעמדתי יחד איתן.

כאשר הגענו לסוף התור באנו להיכנס.

אבל הסלקטור עצר אותנו:

"תעודת זהות!"אמר

וכולנו הוצאנו תעודות זהות.

"תיכנסו"אמר מביט בי בתוכחה.

הבטתי בו במבט שואל:

"פשוט תיכנסי לפני שאני מתחרט"קרא ודחף אותנו פנימה.

"סליחה"מלמלתי.

כאשר נכנסנו פנימה,היו אורות צבעוניים מעומעמים כאלה.

בצד המועדון היה מן בר אקזוטי כזה.

"ואו..ולפה אתן הולכות לטייל?"שאלתי מביטה סביב כמחפשת את לילי ובל.

"מחפשת מישהו?"הופיע מולי בחור שנראה קצת יותר גדול ממני.

"האמת היא,שכן"גירדתי בראשי.

"לעזור לך?"שאל.

"אם אתה מכיר אותם,אז כן-..

אבל לא ניראה לי שאתה מכיר ככה ש-.."

"נסי אותי"חייך מתגרה.

"לילי ובל"

"לילי אליאן ובל מגוויר?"שאל מופתע.

"כן"נדהמתי.

"ואי,אני מכיר אותן...לילי אחותו של חבר שלי-..

ובל חברה של אחות של לילי שהוא בעצם חבר שלי"ניסה להישמע הגיוני.

"אוה"סיננתי מבין שיני.

זה באמת נשמע מוזר...אבל מה אכפת?

הוא חמוד,זה הכל.

"דילן"העיר אותי ממחשבותיי והושיט את ידו ללחיצה.

"אמה"חייכתי,ונתתי לו צ'אפחה כזאת ביד...(עכשיו זה באמת נשמע מוזר 0.ם)

"כן.."חייך ומשך את ידו,בעודו מלטף את האזור שנפגע.

"הנה הן"לפתע אמר מצביע על רחבת הריקודים.

הוא צדק,כאשר הסתובבתי לילי ובל פשוט זרמו לקצב צלילי השיר.

"אני מציע שנצטרף אליהן"אמר מושיט את ידו בשנית.

ואז כשבאתי להחזיק בידו,הוא משך בידו חזרה.

"בעצם,בואי כבר"מלמל והלך לפני.

זה היה מוזר קצת..

התחלנו לרקוד כמו מטורפים על הרחבה.

אנשים פינו לנו מקום והביטו בנו מהצד בעודם מוחאים כפיים.

ואו..זה היה מביך!!!

לחשוב שאף פעם בעבר לא הייתי במקום כזה.

כשהשיר הסתיים שנינו הלכנו לעבר הבר.

"לי מרטיני יבש,ולך?"שאל פונה קודם אל הברמן,ואז אליי.

"מה שאתה הזמנת"מלמלתי.

הוא חייך והפנה מבטו אל הברמן:

"שמעת את הגברת"

"אני לא גברת"קראתי.

"את העלמה"גיחך.

"יותר טוב"צחקקתי.

"היי דילן"צצו לילי ובל מאיפשהו.

"היי"חייך אל הבנות.

"היי אמה"חייכו אליי.

"היי"חייכתי אליהן.

'הן ממש שיכורות,הא?'

שאלתי את עצמי במחשבותיי.

"כמה שתיתן?"שאלתי.

"הפסקנו לספור אחרי הכוס ה-4 שלנו"אמרה בל שיכורה מתמיד,

כשחיוך מטומטם מתנוסס על פניה.

"את מודעת לזה שאת שיכורה מהתחת?"שאלתי מגחחת קלות.

"יש מצב"אמרה כשלא מקשיבה.

"ואיך אני אמורה לחזור איתכן במצב הזה?"שאלתי ברוגע.

"אל תדאגי,אני אעזור לך"מלמל דילן והביט על בלה אשר נפלה על כתפו -..

עם אותו החיוך המפגר הזה.

"למרות שאני לא חושב שזה יהיה קל"אמר לפתע וניסה להוריד את בלה מכתפו בעדינות.

צחקקתי לעצמי.

"הנה המשקאות שלכם"חייך הברמן.

"עזוב,כבר עבר לי החשק"סיננו אני ודילן בהתאמה,בעודנו מביטים בלילי ובלה והלכנו.

משאירים את הברמן עם פה פעור.

כשחזרתי הביתה ניראלי כבר היה 2 בלילה.

נכנסתי בעדינות בעודי סוגר את הדלת בשקט,לפתע נדלק האור.

"איפה היית לעזעזל?"הקפיץ אותי קולו העצבני של טום.

"אוה.."הסתובבתי.

"אתם עדיין ערים?"שאלתי.

"בגללך"קרא ביל נסער.

"מה אני עשיתי?"שאלתי בשקט.

"לא עשית כלום...אבל דאגנו לך!,לא יכולת אפילו להתקשר?"שאלו התאומים רותחים מזעם.

"אם שכחתם,אין לי מאיפה להתקשר אליכם"גלגלתי עיניים.

"טוב,אבל פעם הבאה תחזרי מקסימום ב-12"סינן ביל והלך לחדרו.

"אני מצטערת"לחשתי,מביטה בטום אשר ישב מביט בי.

הוא קם והלך לחדרו גם כן.

-

למחרת בבוקר קמתי,בקושי,כמו זומבי..

וכשירדתי למטה:

"אעהעהאעהאע"קראו התאומים מביטים בי כעל מפלצת.

"עאהאעהאעהאע"צרחתי אני נסוגה אחורנית.

"א-את-..מ-מה לעזעזל עבר עלייך??"שאל ביל מבועת.

"איזה מפגרים!הקפצתם לי ת'לב!"קראתי.

הם גיחחו.

"השיער שלך,הוא קופץ כל פעם שאת זזה"צחק טום מביט בי.

"זאת בטח תופעת לוואי כלשהי"מלמל ביל מביט בי כעל יצור מהחלל.

הוא התקרב מעט,והתחיל לגעת בשיערי.

זזתי מעט עצבנית.

"אעהאעהאעהאעהאעה"צרח ביל נסוג אחורה.

"זה זז לי בתוך הידיים"יילל.

"אוח,מפגרים!"קראתי ועליתי חזרה למעלה.

הייתי יכולה לשמוע אותם צוחקים,בדרך למעלה.

"אם לא תפסיקו לצחוק עליי,השיער שלי יתנקם"קראתי

ואילו הם השתתקו מיידית.

גיחחי ונכנסתי לחדרי במהירות,במטרה לארגן את עצמי.

הלכתי לאמבטיה הצמודה לחדרי.

כשסיימתי יצאתי ועליתי על הארון כמחפשת משהו ללבוש.

-

זה מה שלבשתי

-

דפקתי על דלת ביתה של לילי.

"שלום"יצאה אשה הניראת בסביבות גיל ה-40.

"שלום,לילי נמצאת?"שאלתי.

"הו כן,היכנסי"חייכה חיוך נדיב.

"לילי"קראתי כאשר נכנסתי לחדרה.

"אני לא עשיתי את זה"קראה בבהלה ונפלה מן המיטה.

התחלתי להתגלגל מצחוק.

"אאוץ'"קראה מחזיקה בראשה הכאוב,וקמה.

"מה את עושה פה?"שאלה לפתע.

"סתם באתי"חייכתי והתיישבתי על מיטתה הריקה.

"אה.."מלמלה.

"למה את מחכה?,תתארגני"גיחחתי מעט.

"מה?"שאלה מסתובבת ולא הבינה.

"אל תגידי לי ששכחת שיש היום בצפר"גיחחתי.

"הולי שיט!"צרחה וברחה לאמבטיה.

חייכתי לעצמי.

אחרי כפחות מחמש דקות היא יצאה מהאמבטיה

וקפצה על הארון בניסיון למצוא משהו ללבוש.

כשהיא בחרה,היא הגניבה לעברי מבט קצרצר וחייכה צרות.

"כבר חוזרת"סיננה ורצה לאמבטיה,שוב.

לפתע שמעתי צליל של משהו נופל,מתוך חדר האמבטיה.

ניחשתי שזה איכשהו קשור ללילי ;-)..

-

ירדנו למטה.

"היי אמא"חייכה לילי.

אימה חייכה אליה והחזיקה את שפורפרת הפלאפון שלה בעודה מדברת:

"כן ג'נה..אני יודעת,לאבד ילדה זה לא קל-..

ועוד שאביה ניסה למכור אותה"צקצקה בלשונה.

"ברור שאני מבינה,הילדה היתה חכמה מספיק"הוסיפה.

"אני יודעת,צריכים להושיב אותו בבית סוהר"

לפתע הבנתי.

"לילי,בואי נלך לפני שנפספס את האוטובוס"לחשתי לה.

"טוב"אמרה.

"ביי אמא"וסיפה.

"ביי חמודה שלי"אמרה.

"הו,לאלא,לא דיברתי איתך ג'נה..פשוט הבת של וחברתה א-..."

ופה כבר לא יכולתי לשמוע אותה,כי יצאתי.

שיט,שיט,שיט!,אימה של לילי חברה של אמא שלי?!?

אויאויאוי..איזה מתח האא??

חחחח עזבו,אני והשגעונות החולפים שלי..

סורי כולם אם יצא פרק קצר!

ואם מישהו רוצה להיות בקבועים שיודיע לי...

חוצמזה תעשו מנויים!!! 

-

ורק רציתי להוסיף משו ממש ממש חשוב..

תודה לכל אלה שהגיבו לי בפרק הקודם..

זה היה ממש ממש נחמד מצידכם להביע עניין

ואני מקווה שיהיו יותר תגובות (לא כולל שלי)

בפרק הזה D:

ועכשיו הכי הכי חשוב:

תגיבו!!!D:

3>