שלוש נשימות ופוסט אחד

קצת בא לי להתחיל במקום אחר

ואני מרגישה כבולה הצבא הזהה!

אין לי מוטיבציה לכלום וגם אין לי כל כך סבלנות לאנשים או לסביבה

אני ממש כועסת על חברה שלי על כל מיני דברים, בעיקר על ההתנהגות והביקורת שלה עלי בזמן האחרון

אין לי ממש כח לזה

התקופה הזו מתסכלת כי אני לא עושה הרבה ביום יום, אני תקועה במקום אחד כל הזמן עם אותם האנשים

הצבא לא מרשה לי לעבוד ואני כבר לא יכולה להכביד על האשראי יותר.....

וחם! כל כך חם! ולא עושים לנו מזגן:(

ואני רוצה מישהו ואני גם פשוט לא בוטחת באף אחד!

הראש שלי אומר לי שכל בחור שירצה אותי לא יהיה שם לאורך זמן, שימאס לו מהר מאוד הוא פשוט יחליף אותי

שאין מישהו שיודע להיות נאמן, גם אם הוא מקסים וחברותי וחמוד והכלל- אז מתי שהו היצר יהיה חזק ממנו והוא ישים אותי בצד...

ויש איזה קול נוסף בראש שלוחש לי שלא כולם כמו האקס.. אבל קשה לי להאמין. קשה לי...

אז מצד אחד אני רוצה מישהו ומצד שני כל משהו קטן שהתחיל אני הרסתי. כי.. כי מה הטעם לתת את הנשמה לקבל בחזרה ובסוף להתאכזב ולסבול?

כשאני אומרת להתחיל במקום אחר אני מתכוונת.. בנק' מוצא אחרת.. במקום שאוכל לעלות ממנו מעלה בכל התחומים,

כי מרגיש לי כרגע שהכל די בקרשים..

שבוע טוב