שלוש נשימות ופוסט אחד

לפני כמה ימים כתבתי לעצמי במייל:

"הכללים שלי לזוגיות הבאה:

החופש שלו ממני מוגבל.
לא לגרום לו לחשוב שאני אעשה בשבילו יותר משהוא מוכן לעשות בשבילי.

הוא יאהב אותי יותר משאני אותו.
לגרום לו להיות תלוי בי ולא להפך.
הוא יכבד את הבית וההורים שלי.
אובססיה מוציאים מיד מהשורש.
אם עולים בו סימני שאלה קטנים לגבי הזוגיות: 1 איתי אין פחות ממאה אחוז. 2. לחסוך מעצמי בגידה נוספת של בן הזוג...."

וכשאני קוראת את מה שכתבתי אני מבינה על עצמי שאני פגועה ומתגוננת

ככה אי אפשר להמשיך, ואולי זה יעלם כבר איפה שהו בדרך...?

שתי חברות שלי עכשיו בתהליך פרידה כזה מבני הזוג שלהן...

פתאום אני שואלת את עצמי אם שווה בכלל להיות עם מישהו כשבסוף סתם נפרדים ולוקחים את זה קשה.

מצד אחד היתה תקופה מדהימה, אבל אחריה יש אחת נוראה.

ניראה לי שזה כן שווה את זה. כי אם זה לא היה- התקופה היתה מתחלפת בתקופה של הרגשת בדידות.. שהייתה נמשכת ונמשכת...

ניראה כאילו אני נכנסת למערכות יחסים בידיעה שזה זמני והולך להגמר בקרוב..

מנמיכה ציפיות.

אני צריכה ביקורת. יש פה מישהו שיכול לבקר אותי?

לילה טוב.