היו לי דייטים שונים ומשונים בכל מהלך חיי הקצרים
הראשון היה דאבל דייט, השני היה עם מישהו מהאינטרנט, היו רומנטיים בים עם רומנטיקה ופרחים והיו באמצע איזו עיר מבולגנת עם לאפה שהטחינה נוזלת מלמטה חחחח(!) היו כאלה עם אלכוהול, אך הרוב היו ללא, היו כאלה ספונטנים והיו כאלה מחושבים נורא..
אני חושבת שהדייט הכי טוב היה עם בחור מדהים בן 24. חברה משותפת שלנו פשוט גרמה לנו לדבר בטלפון כדי שנקבע דייט,
הוא אסף אותי מהבית, ישבנו בבית קפה להיכרות וכשכבר היינו האחרונים החלטנו לעבור למקום אחר כי לא רצינו לחזור הביתה! מצאנו את עצמינו לפנות בוקר מתנשקים לנו בחוף הים(:.
הדייט הכי גרוע היה עם בחור בן 20. רציתי אותו תקופה ארוכה ואז הוא הזמין אותי לצאת! והתרגשתי כל כך! הוא לקח אותי לאיזו פינה חשוכה בים ורק רצה שנשכב... חחח הוא רק לא ידע שהוא נפל על הבחורה הכי תמימה שהוא יכל ליפול עליה! אז רק התמזמזתי איתו קצת להנאתי (: וכשזה נהיה רציני מידי אמרתי לו שאני רוצה הביתה. הוא עשה לי פרצוף חמוץ. בדרך הוא שאל איך היה ? אמרתי לו "נחמד.." והוא אמר לי "ציפיתי לקלף יותר שכבות"(איזה מניאק!) אמרתי לו "אולי היית צרייך להתאמץ יותר" ולפני שיצאתי מהרכב אמרתי לו "ניראה לי שזה פשוט שלא היית טוב מספיק" חחחחחחחחחחחחחחח והלכתי! אךךך איזה כיף זה היה! מגיע לו!
מה הפואנטה? לא יודעת.
אולי אני מתגעגעת לתקופת הדייטים ואולי קצת באמת נמאס לי לחפש ולהשקיע כמו שאני אומרת.
מה שבטוח הוא שנמאס לי מיזה שנימאס לי
אני צריכה מישהו
אבל מישהו רציני שיצליח לגרום ללב שלי קצת להאיץ את קצב הדפיקות ושיהיה ראוי לאמון שאתן בו.
יותר מידי פוסטים מתעסקים בנושא,
מה הצורך הזה לאהבה?
כן, זה צורך של כולם, אבל למה? זה פשוט מתסכל...