הפוסט הקודם, לא רציתי לכתוב אותו, אני שונאת לחשוב על זה או לכתוב על זה.. אני שונאת את החלק הזה בחיים שלי או בי
זה הדבר הכי גרוע שיכל לקרות והוא קרה
לא הייתי צריכה להכנס אליו אבל איך שהו בסוף הדברים מובילים לשם.
מה יש לכתוב?
אני מרגישה שהזמן עובר ואני עומדת במקום.
אף פעם אין לי זמן לעצמי
לישון מספיק שעות בלילה
לבחור את צבע הלק שבא לי ולמרוח 3 שכבות סתם כי זה כיף
אין לי זמן להשקיע בבייביליס ואין לי זמן לדבר בטלפון
אני רוצה לקרוא ספר
ולעבוד
אני לא רואה חברים או את המשפחה שלי לעיתים קרובות...
אני ישנה במיטה לא נוחה יותר מידי פעמים בחודש...
התפקיד הזה הוא פשוט הקרבה.. אני מקריבה מעצמי יום יום...
זה נשמע כל כך שיטחי אבל כן. אני רוצה את הזמן שלי בחזרה. אני רוצה לעמוד מול המראה 20 דקות ביום כדי לבחון אם באמת זה מה שנוח לי היום...
אני רוצה את הזמן לקום בבוקר לעשות ריצה וגם לקרוא עיתון אחר כך
לשבת חצי שעה מול הטלוויזיה. אני רוצה את זה
אני כל כך זקוקה לזה!
אני רוצה לצאת ולפגוש אנשים חדשים
אני רוצה לשתות פעם בשבוע
אני רוצה לפלרטט
אני רוצה חיים!
אני רוצה להרכיב את היום שלי מדברים שאני באמת אוהבת ורוצה לעשות.
אני כבר כמעט שבועיים בבית ולא בא לי לחזור לשם...
ואחרי שני סרטים רומנטיים, הבנתי שהלב שלי עוד שבור...
וכמה חסרה לי אהבה...
עריכה....
אני מאוהבת בשחקן הזה (:

לילה טוב.