שלוש נשימות ופוסט אחד

דחיתי 3 בחורים השבוע, מה זה?!

למה אני לא מצליחה? למה אני מוותרת מראש?

עם האקס שלי היה כל כך קשה אבל לא הפסקתי להלחם

ואני מתחילה להתגעגע לזה ואליו

אני עדיין כועסת עליו, עדיין נבגדת

אבל היום אחרי כל כך הרבה זמן, אני מסוגלת להזכר בעיניים החומות הגדולות שלו ולדעת שכל מה שהיה לנו היה אמיתי.

איך הוא אהב אותי

איך הוא דאג לי והקדיש לי

הרגשתי בטוחה איתו

ובכל זאת- עם כל האהבה הגדולה הזאת הוא פגע.

אולי יש אהבה גדולה יותר משהיתה לנו

ואולי אין, והוכח לי שאהבה זה כמו ללכת על קצה המדרכה. ללכת על מקום בטוח אבל אפשר ליפול בכל רגע.

באמת אהבתי אותו ואני יודעת שהוא הפסיד את הקשר הכי משמעותי שהיה לו

הוא הרס הכל

לפעמים אני חושבת- הלוואי שהייתי פוגשת אותו בשלב מאוחר יותר. כשהוא יתבגר ולא יעשה שטויות- למרות שבעצם את השטויות שהוא עשה גם מבוגרים עושים. זה כל כך מפחיד. הטעות הזו שהורסת הכל.

בגלל אני מפחדת. אני לא בוטחת באף אחד, אני לא מסוגלת לתת את עצמי. ללכת עד הסוף. לבטוח.

אז אני מחכה. מחכה למישהו שירצה מספיק כדי שילחם..

אבל מי ילחם? אנשים אוהבים קל. קל זה בטוח.

מה יהיה ?