לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שלוש נשימות ופוסט אחד


זה בדיוק מה שקורה בכל פעם כשהלב דורש את המקלדת...

Avatarכינוי: 

מין: נקבה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2012

שבועיים יותר מידי ?


 

השבועיים האחרונים לא קלים בכלל,

גם העובדה שחזרתי לשם אחרי שבועיים של הרבה שינה ומנוחה, הרבה בילויים שופינג והתעסקות בעצמי XD ..

מה זה לשם בעצם? המקום הזה כל כך משמעותי לי היום שאני חייבת קצת לספר לכם עליו.. אבל גם מצד שני בלי שיחשוף אותי ..

אני מדריכה בכפר נוער. העבודה אינטנסיבית מאוד מאוד.. מתחילים את היום מוקדם בבוקר ומסיימים אחרי חצות. אין כל כך הפסקות אלא אם כן ממש מותשים ואי אפשר להמשיך יותר.  מה אני עושה שם? אני מלמדת בבית ספר וגם נותת שיעורים אחד על אחד במשך היום. בנוסף לזה, החלק המשמעותי באמת הוא שאני ממש מלווה רגשית את החניכים בפנימייה, אני מעין דמות רכה ונחמדה שיכולה להיות יציבה בחיים שלהם, אני מישהי שהם יכולים לפנות אליה תמיד (לא כמו יועצת זקנה וחופרת..) הקשר שלי איתם הוא מאוד מאוד חברי, אני יושבת עם החבר'ה רואים טלוויזיה ביחד הולכים למסיבות כפר ביחד..

השבועיים האחרונים התרכזו ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי צהל ולנפגי פעולות האיבה.

ההתעסקות בזה פשוט באמת הכניסה אותי למקום מאוד קשה, אני חושבת שאף פעם לא לקחתי את יום הזיכרון לחללי צהל כל כךךךךך קשה כמו השנה..

וההתעסקות בזה גם גרמה לי לקצת גאווה בצבא שלי (:

 אני שמחה שהשבועיים האלה נגמרו ואולי תבוא עכשיו רגיעה.

 

האמת, אני חושבת שהדבר הכי קשה לי שם זה החוסר זמן הזה לעצמי, אני כבר כמה חודשים מוצאת את עצמי מנקה את הבית בלילה כי אין זמן ביום. בשבילי לנקות את הבית זה לנשמה, כי זה כזה כיף שהכל נקי ומסודר (: .. אני צריכה את הזמן לעצמי בקטע של לשכב במיטה עם מוזיקה ולחשוב..

 

החלטתי להתנתק איך שהו מהחבר'ה שלי מהתיכון.. -קשר שמלווה בהרבה כעס הרבה מועקה והרבה חוסר הבנה...

יצאתי רבעוש ומאז ועד אתמול בצהריים פשוט לא הייתי בביתת, ראיתי מלא חברים שלי מכל מיני מקומות והיה פשוט כיף כיף כיף! בחמישי בלילה הייתי בירושליים בעיר היה טואווובב! מפאב לפאב וממסיבה למסיבה, התחילו איתי מלא בנים והיה כיף פשוט לדחות את כולם (: ומצד שני מעניין מה הקטע שלי? אני פשוט רוצה משהו אמתי באמת.. וממסיבה מה יצא.? ומצד שני אולי אני מפספסת..

בשורה החתונה נחמד לי להיות נחשקת :P .

  

לפני שבועיים בפוסט הקודם הצבתי לעצמי מטרה- לשקול 2 קילו פחות.. ואז אחרי שכפר פרסמתי את הפוסט חשבתי לעצמי שאולי קצת התלהבתי יותר מידי וששני קילו בשבועיים זה אולי קצת בלתי אפשרי לי .. נשקלתי כשהגעתי הביתה ו... ירדתי 2 קילו !!!!!!! אני מאושרתת D: !

אז בפעם הבאה שאהיה בבית (עוד שבועיים) אשקל שוב ואנסה גם עד אז לרדת 2 קילו (: ואם זה יהיה רק 1 אז לא נורא... יש עוד זמן לזה(: ..

  

האקס שלי שלח לי SMS ולא עניתי- צעד נכון.

מי רוצה להיות המסמס הנחשק D: ?

 

שבת שלום לכולם.

נכתב על ידי , 28/4/2012 13:51  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של א.ב ב-28/4/2012 23:56
 



צבא.. צבא..


 

 

אז נגמרה הרגילה... ואין יותר גימלים.....

מחר אני חוזרת לשם, קצת עצוב וקצת שמח.

 

קצת ענייני משקל וכזה ..

בחודש האחרון החלטתי לרדת במשקל (שזה נושא שאני טוחנת כל החיים..) אז ירדתי 3 קילו.

היום שקלתי את עצמי ועליתי בחג קילו ( צפוי.. וזה בסדר (: )

אני שוקלת 74. אז היעד שלי הוא שאחזור בעוד שבועיים אשקל ואהיה במשקל 72.

בהצלחה לי D:

אהמ, מתי אפסיק לרדת.? ניראה לי שבמשקל 65.. 


וואו ובאמת שאני אתגעגע! נחמד לכתוב על מה שעובר ואפילו לקבל תגובות(: !

ודיברתי עם שלוש מכם בפרטי ובא לי להמשיך... אופוש.. לא בא לי לעזוב שוב את הבית X:  ..?



 

לילה טוב (:

נכתב על ידי , 15/4/2012 00:47  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של התפוח הכחול ב-17/4/2012 00:12
 



אחותי הקטנה...


היא בת 18, מסודרת כזאת, משקיענית. פרפקציוניסטית...

לא עצמאית במיוחד.. אפשר לומר עלייה שהיא עוד ילדה בראש.. לפי הדיבור שלה. הדעות שלה. העיסוקים שלה.

היא ממוצעת בלימודים.. יש לה חברים שהיא לא באמת באמת אוהבת...

יש לה חבר, הם כבר היו ביחד נפרדו וחזרו כמה פעמים..

הוא בגיל שלה, הוא נשר מהלימודים ועבר לפנימייה, ומשם לבית ספר מקצועי, הוא לא מגיע לבית הספר בקביעות.

הוא עובד רוב היום. הקשרים שלו במשפחה על הפנים.

לפעמים הוא הולך מהבית וחוזר אחרי ימים ואפילו לא אכפת להם... הוא משתכר הרבה ומעשן...

פעם הוא הגיע לכאן מתוך רכב מפוצץ מוזיקה, מלא בחבר'ה לא מאופסים..

הוא יצא מהרכב.. הנהג נתן גז- הרכב פשוט חרק את הגלגלים על הכביש וטס..

הוא מגיע אלינו הביתה הרבה, ולא ממש מתקשר עם המשפחה. כשמציעים לו לשתות או לאכול הוא אף פעם לא רוצה.

הוא לא ממש מחייך או משתמש במילות נימוס, לא מדבר הרבה, לא ניראה שהוא מנסה להתחבב על ההורים..

בחור כזה שמנסה להיות "מאגניב" עם פוזה של ערס.. ולמרות זאת אני רואה ויודעת שבפנים מתחבא ילד קטן במצוקה. ואולי זו רק אני אבל יום יום אני עובדת עם עשרות כאלה, אבל...

אחותי נפגשת איתו כל יום וחוזרת ממש מאוחר בלילה. אני מתקשרת אליה כל לילה. "איפה את?" (שאלה רטורית...)

ותמיד יש שקט סביבה.. היא תמיד תענה בשקט. -"אנחנו בקניון"; אבל זה לא נשמע ככה.

ההורים שלי לא מרוצים מהקשר הזה ואמא שלי אומרת שהוא מדרדר אותה...


היא בטח חושבת שהוא הדבר הכי טוב שקרה לה.. ואני חושבת שהוא יכל להיות הדבר הכי טוב שקרה לה...

ואין לי מה לעשות אלא לצפות מהצד. ואני מפחדת עליה. ודואגת לה.

היא תמיד תהיה אחותי הקטנה, אני מסתכלת עליה ומקשיבה לה וכל מה שאני רואה זו ילדה קטנה שמחפשת את עצמה.

אני מרגישה תחושה של חוסר אונים כי אין לי שום דבר לעשות.

אני מוטרדת :\ .
נכתב על ידי , 12/4/2012 02:08  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Elian ב-15/4/2012 00:45
 



לדף הבא
דפים:  

8,007
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , חינוך
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לElian אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Elian ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)