בקרב האינטלקטואלים המצריים מתנהל בחודש האחרון ויכוח נרחב בשל תרגום לעברית של ספר שירה שנכתב על-ידי משוררת מצרייה. הספר "גיאוגרפיה חלופית" הוא פרי יצירתה של המשוררת אימאן מירסאל והוא תורגם לעברית על-ידי פרופסור ששון סומך בהוצאת "הקיבוץ המאוחד". אז אחרי ששככה ההמולה שעוררו דברי שר התרבות המצרי על "שריפת ספרים ישראליים", שלטענתו הוצאו מהקשרם, אך גם מה מנעו ממנו ככל הנראה לזכות בתפקיד המזכיר הכללי של ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו), התפרץ לו משבר חדש בעקבות תרגום הספר של המשוררת שבכלל חיה בקנדה. סופרים ואנשי רוח אחרים במצרים זעמו על מתן האישור לתרגם את הספר וטענו כי מדובר בנורמליזציה עם ישראל, "הכובשת אדמה לא שלה"; "כך אנו נותנים לה תעודת יושר על כל מעשי הטבח שהיא מבצעת נגד הפלסטינים", היו כמה מהאמירות שנשמעו.
עיקר הביקורת הופנתה על דברי המשוררת המצרייה, שהיא אינה מתנגדת לפרסם את ספרה בעברית, משום שהיא משוכנעת שקוראי כל שפה זכאים להיות חשופים לחומרים אחרים. כאן חשבו רבים מעמיתיה כי היא חתמה על הסכם עם המתרגם ועם בית ההוצאה לאור מישראל, אך היא הכחישה זאת.
זאת אינה הפעם הראשונה שמתעורר ויכוח בעולם הערבי על תרגום סיפורת לעברית. כבר לפני כ-8 שנים התעורר זעמם של האינטלקטואלים הערביים על כך שסופרים מלבנון וממרוקו קראו לאפשר תרגום לעברית של ספרים ערביים חשובים.
האם באמת יש שלום בין ישראל למצרים? האם השלום הוא רק על הנייר או שמא יש רצון של שני הצדדים ושני העמים להכיר את התרבות של הצד השני? תשפטו אתם!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
