סחורות מסין ועובדים סינים אינם מציפים רק את ישראל. גם במצרים התופעה קיימת ומתפשטת. מדובר הרי בידיים עובדות זולות, הממשלה מעודדת ופוטרת את המעסיקים ממסים וגם הייצוא הופך קל ומשתלם יותר. כך קורה, למשל, באזור הסחר החופשי של פורט סעיד בכניסה הצפונית לתעלת סואץ. באזור זה פועל תאגיד תעשייה סיני רחב היקף שהגיע מסין כדי לייצר חולצות. התאגיד "נייל טקסטיל" הקים מפעל בו עובדים 600 איש, 80 אחוז מהם מצריים ו-20 אחוזים סינים.
מה עודד את הסינים לעבור למצרים? העובדה שישנה אפשרות לייבא חומרי גלם ללא לשלם מסים או מכס. ואכן התאגיד מייבא 60 אחוזים מחומרי הגלם, אך מייצא לחו"ל את מרבית היצור של המפעל - לבוש זול עליו נכתב "יוצר במצרים" במקום "יוצר בסין". כמה מפתיע, לבוש זה הולך במיוחד לארצות הברית! באשר לשכר העובדים, הרי שהוא נמוך גם בהשוואה לשכר בסין. עובד מגיע בדרך-כלל לשכר חודשי של 700 עד 800 לירות מצריות, שהן שוות ערך לכ-88 עד 100 דולר. למרות זאת, זהו שכר טוב יחסית למקומות עבודה אחרים במצרים. במפעל מועסקות גם נשים מצריות המכוסות רעלה, כשלצידן נשים סיניות המפקחות על עבודתן. התקשורת נעשית באמצעות שתי השפות, הערבית והסינית, שכן כל צד למד כמה מילים משפתו של האחר.
יש לציין, כי כ-950 חברות סיניות פועלות באזורי הסחר החופשי במצרים וסך כל ההשקעות שלהן הוא כ-200 מיליון יורו. כ-500 פועלות בתחום התעשייה, וכ-300 בתחום הענקת השירותים. בדרך זו מנסה מצרים לקדם את כלכלתה ולהבטיח תעסוקה גם לתושביה העניים, וכך גם היא מפתחת את שיתוף הפעולה עם סין.