מאז שיו"ר הסוכנות לאנרגיה אטומית לשעבר, מוחמד אל-בראדעי, הכריז ב-4.12 על תנאיו להתמודדות על נשיאות מצרים בבחירות שאמורות להתקיים בשנת 2011, קמה סערה אצל שכנתנו מדרום, שעודנה ממשיכה לגעוש ולעורר תגובות בעד ונגד.
אל-בראדעי, אזרח מצרי לכל דבר ועניין, הודיע מעל דפי העיתונות העצמאית כי יש להבטיח את הגינות הבחירות, וקרא לפיקוח משפטי מלא, ויותר מכך, הרהיב עוז ודרש פיקוח בינלאומי וגיבוש חוקה חדשה שתבטיח את החירויות ואת זכויות האדם. האופוזיציה המצרית קידמה בברכה, אך כצפוי התגובות מכיווּן המפלגה השלטת במצרים והעיתונים הממסדיים לא ששו בלשון המעטה, כינו את תנאיו ודרישותיו של אל-בראדעי "הפיכה חוקתית" והזכירו לאזרחי מצרים כי הוא נעדר 27 שנה מהמדינה.
יו"ר מועצת המנהלים של העיתון הממסדי "אל-אהראם" ("הפירמידות"), הנחשב מאוד במצרים, כתב כי הודעתו של אל-בראדעי מלמדת על כך שהוא אינו בקי היטב במצב הפנימי במצרים וכי הוא הציג תמונה מוגזמת. העורך הראשי של העיתון טען, כי תנאיו של אל-בראדעי משקפים התנשאות שאין להסכים לה בכל הנוגע לתהליך הפוליטי במצרים וכי "הוא נהג בקלות דעת בנוגע לחוקה ולנושא החירויות". ראשי האופוזיציה הביעו הסכמה לתנאיו של אל-בראדעי ואמרו, כי הם עולים בקנה אחד עם דרישות הרפורמיסטים במצרים.
אל-בראדעי אמור להיתקל בכמה קשיים, שכן חוקת מצרים מציבה מכשול בפני כל מועמד עצמאי לבחירות לנשיאות. כל עצמאי המעוניין להתמודד בבחירות חייב לזכות בתמיכה של 250 מחברי הפרלמנט, שלמעשה נשלט על-ידי מפלגת השלטון. אם חפצה נפשו של אל-בראדעי להצטרף למפלגת אופוזיציה בפרלמנט, יהיה עליו להיות בה חבר שנה לפחות כדי להציג את מועמדתו ולכן עליו להזדרז.
כל כלי התקשורת במצרים עוסקים בסוגיה זו. בפייסבוק, למשל, קמו קבוצות בעד ונגד. הנה דוגמא לקבוצה שקמה במטרה להביע התנגדות למועמדותו של אל-בראדעי, תחת הסיסמא: "לא למועמדותו של אל-בראדעי לנשיאות", שמשווה בינו לבין סדאם חסין.
והנה דוגמא לקבוצה המריצה את מועמדותו: