אחת מחברות המוניות הפרטיות במצרים השיקה שירות חדש וראשון מסוגו עבור לקוחותיה. היא החליטה על שילוב נשים כנהגות מוניות, אבל לא הסתפקה רק בכך - החברה הודיעה כי רק נשים אקדמאיות השולטות בשפה זרה אחת לפחות תוכלנה להתקבל לעבודה זו. החברה המשיכה להקשות וערכה גם מבחנים שבדקו את רמתן, כמו גם את כישוריהן הפיזיים והפסיכולוגיים.
הנהגות שהתקבלו לעבודה מספרות, כי נשים רבות הפכו ללקוחותיהן וגם גברים מזמינים אותן לשמש כנהגות עבור נשותיהם, ארוסותיהם ובנותיהם. יחד עם זאת, ישנם גם לקוחות ממין זכר. הן מספרות, כי המשפחות מעניקות תמיכה רחבה על-אף הסיכונים בעבודה, בהם דואגת החברה לטפל באמצעות קשר ישיר בין הנהגת למוקד החברה במהלך הנסיעה, למען ביטחונה של האישה. ישנם מקומות שהנהלת החברה אינה מתירה לנהגות לנסוע אליהם, אך אין מניעה שהיא תנהג למקומות מרוחקים בין המחוזות השונים במצרים.
הנהגות עובדות מ-8 בבוקר ומספיקות לבצע בין 5 ל-7 נסיעות ביום. יש לציין, שחוק העבודה במצרים אינו מאפשר לנשים נהגות לעבוד אחרי השעה 9 בערב. הנשים מספרות, כי הן נתקלות מעת לעת בהערות שוביניסטיות מצד נהגי המוניות והמיניבוסים. רבים מהם נוהגים בזלזול ודורשים מהן לשבת בבית ולטפל בילדים. גם עם שוטרי התנועה לנשים אלו אין חיים קלים. רבים מהם עוצרים אותן לבדיקת רישיון נהיגה על מונית, שכן הדבר אינו נהוג במצרים. למרבה הפתעתם, הם מגלים כי הנשים מחזיקות ברישיון מתאים ונפרדים מהן בברכת שלום. לעומת זאת, הנהגים והנהגות ברכבים הפרטיים מגלים יחס אוהד. השכר שהן מקבלות מתגמל ויש כאלו המקבלות טיפים גבוהים במיוחד מתיירים. החברה בחרה גם במוניות בצבע ורדרד, כדי לסמל את העובדה שנשים הן הנוהגות במונית.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
