בעיה שאינה מוכרת לציבור הישראלי ולכן גם אינה עולה לכותרות היא בעיות המזון בעולם הערבי. בצל המשבר הכלכלי בעולם, עליית מחירי הסחורות והמצב בכללותו במדינות ערב, רבות מהן נתקלות בקשיים של ממש ועליהן לעשות מאמצים כבירים כדי להגיע לפתרון.
רבות מהן מייבאות מוצרי מזון וסחורות מחו"ל בשל הירידה בתוצרת החקלאית ובייצור בכלל, במיוחד על רקע העובדה שגידול האוכלוסין בארצות אלו הוא גבוה ועולה כמעט מדי שנה בשנה. הנתונים מצביעים שבממוצע הערבים מייבאים 45 אחוזים מצורכי המזון שלהם מחו"ל, למרות שיש הבדל בין מדינה למדינה. לכן, מעת לעת עולות קריאות לחזק את יכולות הייצור העצמיות כדי שהמדינות לא תהיינה תלויות במדינות אחרות, כמו גם להשקיע בענף החקלאות וליצור שותפות של אמת בין מדינות ערביות עניות לכאלו עשירות.
וממה נובע המחסור במזון? משימוש בשיטות מיושנות בייצור, גידול האוכלוסין שאינו זוכה לטיפול של ממש וההשקעה בתעשיות אחרות, למשל הצבאיות, במקום השקעה לטובת שיפור תנאי המחייה של הציבור. יש לציין שמדינות המפרץ העשירות דווקא מטפלות בבעיה ואף מבצעות מיזמי השקעות בתחום החקלאות במדינות ערביות וגם לא ערביות.
ברור שהמצב הכלכלי משפיע מאוד על היציבות המדינית, החברתית והביטחונית בכל מדינה והשאלה הנשאלת היא באיזו דרך תבחרנה מדינות ערב? דעתכם?