בבירת לבנון נערכים מפגשים בין סטודנטים זרים, הנלהבים להתוודע לשפה והתרבות הערבית, לבין פוליטיקאים לבנונים וגם כאלה הממלאים תפקידים בשורות חזבאללה וחמאס. מי שעומד מאחורי הרעיון הוא ניקולאס נו, אזרח אמריקני, האחראי על תכנית בה מגיעים סטודנטים מרחבי העולם המערבי, כמו ארצות הברית ובריטניה, למזרח התיכון כדי להכיר אותו ואת אנשיו. התכנית פועלת מאז 2008 פעמיים בשנה למשך שבועיים.
הסטודנטים נפגשו למשל בבירות עם האחראי על הקשרים הבינלאומיים בחזבאללה, עמאר אל-מוסוי, ונציג תנועת חמאס בלבנון, אוסאמה חמדאן, כמו גם עם פוליטיקאים לבנונים מכל העדות כדוגמת וליד ג'נבלאט, סמיר ג'עג'ע ובנו של חכם הדת השיעי מחמד חסין פצ'לאללה.
הסטודנטים מספרים בהתרגשות על החוויה ועל הזיכרונות הטובים מהמפגשים, מה גם שעד להגעתם ללבנון הכל בבחינתם "היה בתיאוריה" והם למדים על הנעשה במזרח התיכון בעיקר ממה שמספרים אמצעי התקשורת האמריקניים, אך אלה מספרים רק על הפן הצבאי ולא מתייחסים לפן החברתי ולפעולות הסיוע שלו לתושבי לבנון, במיוחד השיעים.
הסטודנטים ביקרו, בין היתר, בקרב כוחות יוניפ"יל בדרום לבנון, בגבול ישראל-לבנון ובאתר מליתא, שחזבאללה הפך אותו למוזיאון צבאי, וכן במחנות פליטים פלסטיניים.
יש לציין, שהחוק האמריקני אוסר מתן סיוע חומרי לחמאס ולחזבאללה, אך אינו מונע קיום מפגשים עם חברי הארגונים הללו, ויתר על כן, השגרירות האמריקנית בבירות אף נתנה את ברכתה לתכנית זו, אשר פועלת בבירות, אנקרה ודמשק, ויש רצון להרחיבה גם לטהראן.
אז כדי לשכנע ולהסביר את דעתנו צריך גם יוזמות כאלו. מה דעתכם?
