טוב, רשמית~
אני מאוהבת.
יש ילד בכיתה שלי, הוא אחד הידידים שלי ואני פשוט חושבת עליו כל הזמן!
כשאני בכיתה אני נוטה להסתכל עליו ולפעמים המבטים שלנו מצטלבים, לפני שאני הולכת לישון אני חושבת על איך שהוא היה יכול לחבק אותי אחרי בית הספר.
הוא ישב לידי דיי הרבה זמן אבל אז משהו נכנס לי לראש וביקשתי להתקדם, התקדמתי אבל בלעדיו ומאז הבנתי שהוא חשוב לי שיהיה לידי 
בהפסקות אני לוקחת את החברות של לכל מקום כדי שאוכל להסתכל עליו ובאמצע שיעור אני פשוט לא מרוכזת...
בטיול שנתי שלנו איכשהו יצא שתמיד הייתי לידו, אולי עשיתי את זה בתת מודע שלי-לא יודעת...
הוא ישב ליד המון בנות ואף פעם לא העירו לו על דיבורים, וככה גם איתי, אף פעם לא העירו לי על דיבורים בכיתה.
אבל מאז שאנחנו ישבנו ביחד העירו לנו כל הזמן, כמעט רשמו לנו הפרעה!
וגם עכשיו לא מעירים לו, יכול להיות שהוא מרגיש כלפיי משהו?
הוא מצחיק, חמוד, חכם (כיתת מופ"ת), לא מרביץ לבנות 
בהפסקות אני רוצה להיות לידו, בכל מפגש אני רוצה להיות איתו, קרובה אבל אני לא יכולה...
יש לו חבר, חבר טוב, שבמקרה הוא הידיד הכי טוב שלי עוד מהגן, קוראים לו עמית.
איתי (עוד ידיד שלי) כשהלכנו ביחד הביתה, הוא סיפר לי שעמית מחבב אותי ושיש לו רגשות אליי, היחס שלי לא השתנה כי לא רציתי שידע שאני יודעת.
אם מישהו בכלל קרא הכל, אשמח לתגובות כיצד לפתור את הבעיה...
ולא, אני לא עומדת להציע חברות לאף אחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קרן | Keren