שירי ילדים מקסימים

ביום שבו מת מר חרמון ונדם

הלך אחרי גווייתו המון אדם

שלא הכיר את המנוח מעולם

גברת חרמון עמדה על קבר בעלה

בשקט הוציאה מגופה אנחה

ועוד לפני הקדיש הסתובבה והלכה

שלושת ילדי המנוח חרמון

מוכי בהלה נחישות ויגון

צפו במתרחש ממרחק ביטחון

בהלה מנחיל ההמון

נחישות שלא יעמוד בם רצון

לשמור אביהם בחיים, יגון

גברת חרמון הלכה לדרכה

נכנסו ילדי חרמון למונית המחכה

וההמון נשאר ליד הגופה המכוסה

איש לא זז כולם ממתינים

דורכים כל הקבר ועל הפרחים

לאט לאט את האדמה מהדקים

אחר הצהריים משאית של בטון

שפכה תכולתה על קבר חרמון

לוודא שלא ישוב ולמנוע אסון

מר חרמון ניסה לבורא להשיב נשמתו

אלא שהבורא סירב ודחה וסילקו

אל בינות לאנשים שלא היו מוכנים לקבלו

וכך נשאר תלוי בין שמים לארץ מר חרמון

ועל יד קברו, שלא ישמעו ציפורניו השורטות בבטון

מחלקים חינם עד היום אטמי אוזניים להמון

במשפחה שלנו

לסבתא היו

עוד תשעה אחים

כולם חכמים

כולם מוצלחים

כולם בני טובים

כולם התחתנו

לכולם נולדו ילדים

כולם זכו לנכדים ונינים

כולם הסתדרו

כולם, חוץ מאחד שמת לבסוף בבית אבות בחיפה

אחרי שהיה הומלס בירושלים במשך למעלה מארבעים שנה

אצלנו בשכונה

כשהתינוקת בוכה

אבא מתעצבן

ואמא במיטה

ועומר אומרת שאחרי שהיא קמה באמצע הלילה ומחליפה ומאכילה ומרדימה

היא רק רוצה שיעזבו אותה בשקט וזה לא העסק של היועצת ולא של המורה