שירי ילדים מקסימים

אצלנו בשכונה 

 שוכבת על מיטה

מסתכלת בתקרה

מחייכת למי שבא

לפעמים מעבירים אותה לכסא גלגלים

לפעמים מוציאים אותה החוצה, דוחפים

את הכסא לאורך השבילים

מראים לה ציפור, חתול, פרחים

כולם משתדלים שיהיה נעים

כל המטפלים תמיד נורא נחמדים

אמא שלה באה כל יום בפנים מחייכים

גם אחיה הקטן בא לפעמים

אבל מה אומרים לה היא לא מבינה

מלבישים, רוחצים, מנקים אותה, כמו בובה

היא לא זוכרת שהיא ניסתה להתאבד בירייה

היא לא יודעת מי היא, למה היא שם, ומה קרה

יומולדת עשרים, חגיגה במחלקה

באו לבקר החברים מהשכונה

ישבו שעה, נסעו חזרה

היא ממילא לא זוכרת אותם, לא מכירה

אצלנו בשכונה

כלומר כבר לא כל כך בשכונה  

כי איפה שעומר מאושפזת

זה בכלל בעיר אחרת

מוזר

אמרה נופר

מיותר

אמרה מיתר

מאוחר

אמרה הדר

נמאס

אמרה ענבר

ורק הגר

לא אמרה שום דבר

ואחרי שהצלם אמר לה המון פעמים כמה שהיא יפה

היא הסכימה להצטלם בערום לבוק של הבת מצווה

שנה עברה

חלפה הלכה

מאז הכאבים

של הלידה

לקח שנתיים

דיכאון במיטה

וסוף סוף

אמא חייכה

ליומולדת שלוש

ההורים אמרו

זה בשבילך

בבקשה, והתגרשו

בכי גדול

יומולדת ארבע

מסיבה בגן

בלי עוגה

בגיל חמש

אמא בחובות

אבא לא

משלם מזונות

ביומולדת שש

אמא סבלה

אחרי הניתוח

היא לא חזרה

עכשיו בת שבע

אין חגיגה

גרה עם אבא

שלא רוצה אותה