לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שירי ילדים מקסימים


די, הגיע העת להתחדש במקום לוין קיפניס ביאליק ומירים ילן שטקליס, מקבץ שירי ילדים לגיל הרך. תחגגו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מחנכת חדשה


אצלנו בשכונה

בפתיחת השנה

נכנסה מחנכת חדשה

לכיתה ה' שנייה

אמרה שלום והתיישבה

התחילה מיד במלאכה

קוראת שמות ומביטה

על כל ילד וילדה

 

כל הילדים

יושבים שקטים

מורה חדשה

לא מכירים

שומעים את שמם ונמתחים

מרימים יד ומחייכים

לאט לאט הם נרגעים

ובלחש מדברים

 

והמורה החדשה

אמרה אז שקט בבקשה

לכך אני לא מוכנה

אבל עומר לא שתקה

המורה קראה בשמה

ואחר כך צעקה

שעומר מתנהגת כמו אבא שלה שלא הסכים לעזוב את אמא של עומר בשבילה

ובדממה שהשתררה, עומר קמה ויצאה מהכיתה

נכתב על ידי the best poet , 30/8/2012 18:09   בקטגוריות אבא, אהבה נכזבת, איבוד, אלימות, אמא, בוקר, בית ספר יסודי, בנות, בנים, הזנחה, החופש הגדול, הפתעה, ילדה, ילדות, ילדים והורים, ילדים, כיתה, ככה זה בחיים, כיתה ה', כעס, מורה, מחנכת, מטריד, מין, משפחה, סקס, עומר, עצבים, פחד, רומן אסור, שיעור, שירי ילדים, שכונה, בית ספר  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נ*גה ב-17/9/2012 11:33
 



דודה שמחה


במשפחה שלנו

דודה שמחה

לא התחתנה

נשארה רווקה

 

היה לה אהוב

הרבה שנים

אבל הוא לא עזב בשבילה

את האישה והילדים

 

כשהבינה שכבר

נגמר לה הזמן

במקום ילדים

לקחה כלב קטן

 

ואחריו כלבה גדולה

וכלב אחד קטן

ושניים גדולים

אחד שחור והשני לבן

 

כשהייתה שמחה

לקראת גיל שבעים

נשך אותה ברגל

אחד הכלבים

 

נשיכה חזקה

מכל הלב

להראות לשמחה

שהוא אוהב

 

ושמחה שמחה

לא הלכה לרופא

למרות שהרגל

התנפחה יפה

 

עברו הימים

וחלפו שבועות

לדודה שמחה

שתי אצבעות שחורות

 

והרגל כואבת

כבר קרוב לשנה

אבל כל בוקר היא מטיילת

עם הכלבים בגינה

 

בסוף כרתו לה שתי אצבעות

ושמחה נכנסה לבית אבות

הלבן והשחור עברו לפנסיון לכלבים

אחד מת מהר השני אחרי כמה חודשים

 

בבית אבות דודה שמחה שכחה מהחיים

והרופא אמר שהיה לה אלצהיימר כבר כמה שנים

ולפני כן אף אחד מהמשפחה לא ראה אותה כמעט שנתיים

וזה למה שאף אחד לא שם לב שיש לה נמק באצבעות של הרגליים

 

 

נכתב על ידי the best poet , 12/7/2012 15:19   בקטגוריות אבא, אובדנות, אלצהיימר, דימנטיה, אשפה, בדידות, בית, במשפחה שלנו, דם, חושך, אהבה נכזבת, רומן אסור, כלב, כלבים, ככה זה בחיים, נמק, מטריד, משחה, משפחה, סיוט, סירחון, פצעים, רופא, שירי ילדים, שירי משפחה, שמחה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-17/7/2012 21:31
 



Avatarכינוי:  the best poet

גיל: 15

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
56,256
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משפחתי וחיות אחרות , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthe best poet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על the best poet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)