|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
יום האבל הלאומי
צר לי וכואב
על מה ששם קרה
על מי שנהרג
על מי ששם נפגע
אעמוד לזכר הניספים דקה
אשלח לכל הפצועים ברכה
אך יום האבל הלאומי הוא לא לא שלי
לא מזדהה עם ציבור שלא מקבל אותי
|
נכתב על ידי
the best poet
,
30/4/2021 21:29
בקטגוריות אבל, אסון, בכי, דתי, דת, הר מירון, טיפשות, טיפש, טימטום, כאב, כעס, כרוניקה של מוות ידוע מראש, ל"ג בעומר, להלחם, להט"ב, מוות, מוות מוחי, משטרה, עונש, עצב, עצבות, עצבים, שירי ילדים, שירי ילדים לילדים דתיים, שירים איומים, תת תרבות, אקטואליה, פסימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של the best poet ב-30/4/2021 23:45
|
עוד מימי בית שני
גופת גבר כבן שלושים וארבע
נמצאה במצב ריקבון בדירה
כשאמו יושבת
מעבר לדלת
שומרת שאיש לא יפריע לבנה
שאלו השוטרים: לא רצה לאכול?
ענתה: "לא אכל לא שתה
לשירותים לא יצא
חשבתי ישן,
דבר אחר
מי ידע?"
לא הרחת את הריח?
לא שמת לב לזבובים?
"עסוקה הייתי בעניינים אחרים
ובנוגע לריח, תתרנית אנוכי
זה עובר אצלנו במשפחה
עוד מימי בית שני"
כי כן רבותי, גבירותי, יהודים יקרים
עוד מימי בית שני כולנו מסריחים
יש סירחון עד שמים,
חוצה גבולות ועמים
כי לנו, לא אכפת מאנשים אחרים.
|
נכתב על ידי
the best poet
,
22/3/2021 17:34
בקטגוריות Wight trash, אושר, איבוד, אלוהים, אמא, בדידות, בחירות, בית, גופה, הורות, הזנחה, הפתעה, התחשבות, חושך, ילדים והורים, כאב, ככה זה בחיים, כרוניקה של מוות ידוע מראש, מאוחר, מוות, מחשבות, מטריד, יהדות, משטרה, משפחה, סטירה, סיוט, סירחון, עצב, צלקות, שירה, שירי דיכאון, שירי ילדים, שירים איומים, תת תרבות, תקיעה, אופטימי, פסימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
ארבעה שירים בשש שורות על חֲמוּטַל
1.
חֲמוּטַל בת שש הייתה במותה
מעשיה מעטים ושמחתה קצרה
יומיים אחרי יום הולדתה
כמה דקות אחרי שהאוטו בה פגע
והשלים את המלאכה
שהתחילה המחלה.
2.
כשהייתה חֲמוּטַל בת שלוש
הלכה עם אמא את הרופא לפגוש
הוא מישש, הסתכל, ליטף את הראש
ואמר לה בקול נחמד לא לחשוש.
אחר כך היא יצאה לשבת על הספסל בכניסה
וחיכתה עד שאמא יצאה גם כן, אבל בוכה.
3.
במה חלתה חֲמוּטַל?
אף אחד לא ידע בכלל
רק היה ברור שזה משהוא איום ונורא
ושרק נס יעזור כאן, ושזאת סכנה גדולה
ושאף אחד מזה אף פעם לא מחלים
ושהיא יכולה למות בשנה הבאה, מחר, או
תוך כמה ימים.
4.
ילדה ראשונה, חֲמוּטַל, יחידה
בגיל ארבעים ושתיים אמא ילדה
אחרי אין סוף טיפולי הפרייה
ובכל זאת היה אור בחדר הלידה
ובסוף הניתוח הקיסרי, גם הוציאו את
הרחם והשחלות
כי לאמא כבר התחילו שם כל מיני מחלות.
|
נכתב על ידי
the best poet
,
22/10/2020 01:22
בקטגוריות אבל, אושר, אמא, אמהות ותינוקות, בדידות, בנות, גופה, גן, הורות, הריון, ילדה, ילדות, ילדים, ילדים והורים, כרוניקה של מוות ידוע מראש, מוות, מחלה, סיוט, עצב, עצבות, שירי ילדים, שירים איומים, תאונה, תאונות, תאונות דרכים, פסימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
the best poet